1

      בקשה ראשונה להארכת מעצרם של המשיבים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן: חוק המעצרים).

2

1.    כתב האישום: ביום 24.8.2016 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב האישום נגד המשיבים, ובו חמישה אישומים. לפי האישום הראשון, ביום 3.6.2016 בשעות הבוקר הגיעו המשיבים לרחוב דרך שלמה 158 בתל אביב כשהם רכובים על אופנוע וחבושים קסדות מלאות. הם זיהו במקום אופנוע שמפתח ההתנעה שלו נותר במתנע. משיב 2 ירד מהאופנוע ועבר אל האופנוע החונה, התניע אותו, והשניים נמלטו מהמקום, תוך שהם נוסעים בניגוד לכיוון התנועה. בהמשך ההימלטות חצו המשיבים מספר צמתים באור אדום. משיב 2 נהג באופנוע הגנוב מבלי שהוא מחזיק ברישיון נהיגה מתאים, וללא פוליסת ביטוח תקפה. האישום מייחס למשיבים עבירות של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין), נהיגה פזיזה ורשלנית לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, וריבוי עבירות של נהיגה באור אדום לפי סעיף 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961 (להלן: תקנות התעבורה). בנוסף, כתב האישום מייחס למשיב 2 עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה) ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970.

       לפי עובדות האישום השני, ביום 10.6.2016 באזור השעה 13:00 רכבו המשיבים על אופנוע ברחוב יהודה עמיחי בתל אביב. באזור רכב גם אורן (להלן: המתלונן) על אופנוע. המשיבים תקפו את המתלונן על-ידי "ניגוח" האופנוע עליו רכב באמצעות האופנוע שלהם, דבר שהביא לנפילתו אל הקרקע. בעודו שרוע על הקרקע ריסס המשיב 1 את פניו של המתלונן בגז. במקביל עלה המשיב 2 על האופנוע של המתלונן ולאחר מכן השניים נמלטו מהמקום. האישום השני מייחס למשיבים עבירת שוד בנסיבות מחמירות (שוד בחבורה ובאלימות), עבירה לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, וכן הוא מייחס למשיב 2 עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח.

       האישום השלישי – עוד באותו היום, באזור השעה 14:00 הגיעו המשיבים אל תחנת הדלק "פז" ברחוב ההגנה בתל אביב, כשהם חבושים קסדות מלאות ורכובים על אופנוע שלוחית הזיהוי שלו קופלה כך שלא ניתן לזהות את מספר הרישוי. משיב 2 ירד מהאופנוע והתניע אופנוע שמצוי היה בתחנה, והחל בהימלטות מתחנת הדלק. בעליו של האופנוע (להלן: המתלונן 2) הבחין בגניבה ודלק רגלית אחר המשיב 2 תוך שהוא נתלה על האופנוע הגנוב, אך המשיב 2 המשיך בהימלטות תוך גרירת המתלונן 2 שאיבד את אחיזתו ונפל אל הקרקע תוך שהוא נחבל בידיו וברגליו. בגין מעשים אלה מיוחסות למשיבים עבירת שוד בנסיבות מחמירות (שוד בחבורה ובאלימות) לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין ועבירה של השחתת לוחית זיהוי לפי תקנה 303(ב) לתקנות התעבורה ביחד עם סעיף 68 לפקודת התעבורה. כן מיוחסת למשיב 2 עבירה של נהיגה ללא רישיון ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח.

3

       האישום הרביעי – בתאריך 9.8.2016 באזור השעה 19:00 החנה פלוני את האופנוע שבבעלותו בחניית ביתו בתל אביב. סביב השעה 23:12 הגיעו למקום המשיבים, חתכו את מנעול השרשרת שקשר את האופנוע ונמלטו מהמקום כאשר המשיב 1 הוא שרוכב באופנוע הגנוב. המשיב 1 הגיע בהימלטותו לכביש 1, שם זיהה אותו כוח משטרתי והחל לדלוק אחריו. המשיב 1 הבחין בכוח והגביר מהירותו וכאשר הגיע בנסיעתו לכיוון מחלף כביש 40 הבחין במחסום משטרתי. המשיב 1 ביצע פניית פרסה ורכב חזרה לכביש 1, בניגוד לכיוון התנועה, במהירות ובפראות תוך סיכון חייו וסיכון חייהם של מי שנמצאו על הכביש אותה עת. כוח המשטרה המשיך ברדיפה אחריו, גם הוא תוך נסיעה כנגד כיוון התנועה ותוך הפעלת אורות חירום והתראות במערכת הכריזה. בהגיעו בסמוך למחלף בן-גוריון עצר המשיב 1 את נסיעתו, נטש את האופנוע על שול הכביש, השליך את קסדתו אל הצמחייה בצד הדרך ונמלט רגלית מכוח המשטרה שלא הצליח לעצרו. המשיב 1 הסתתר בין העצים שבאזור המחלף והתקשר למשיב 2 בבקשה שיבוא לחלצו. המשיב 2 הגיע למקום וסייע למשיב 1 להימלט. האישום מייחס למשיבים עבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. עוד הוא מייחס למשיב 1 בלבד עבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 233(2) לחוק העונשין, עבירה של נהיגה ללא רישיון ועבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח. למשיב 2 מיוחסת עבירה של מסייע לאחר מעשה לפי סעיף 260 בתוספת לסעיף 261(א) לחוק העונשין.

       האישום החמישי – בתאריך 10.8.2016 באזור השעה 19:45 הגיעו המשיבים כשהם רכובים על אופנוע לרחוב באור יהודה, שם הבחינו באופנוע חונה. המשיבים גנבו את האופנוע ונמלטו מהמקום תוך רכיבה על שני האופנועים. ביום המחרת, ה-11.8.2016, סביב השעה 20:30 מסר המשיב 1 את האופנוע הגנוב לידי עבד אלרחים גית ובהאא גבר שנעצרו על ידי המשטרה עם האופנוע בכביש 443. בגין אישום זה מיוחסת למשיבים עבירה של גניבת רכב לפי סעיף 413ב(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

2.    הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. לאחר מספר דחיות לבקשתם של ב"כ המשיבים, הסכים בא כוחם דאז של המשיבים כי קיימות ראיות לכאורה, תוך שהוא מפנה לשוני בתשתית הראייתית הקיימת כנגד כל אחד מהם, ובית המשפט הורה על עריכת תסקירי מעצר.

      מתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 2 עולה כי מעורבותו בעולם הפלילי החלה עוד בתקופת קטינותו וכי סנקציות קודמות שהוטלו עליו לא שינו את עמדותיו או היוו עבורו גורם הרתעתי. הערכת שירות המבחן הייתה כי קיים סיכון להמשך התנהגות עבריינית; כי המשיב 2 יתקשה לעמוד בתנאים מגבילים; וכי קיים סיכון בינוני להישנות ההתנהגות האלימה ואף דרגת החומרה הצפויה ממנו הוערכה כבינונית. המפקחות המוצעות לא נמצאו כמתאימות ונוכח רמת הסיכון הנשקפת ממנו והיעדר חלופת מעצר אפקטיבית, שירות המעצר לא בא בהמלצה לשחררו לחלופת מעצר.

4

      מתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 1 עולה כי מעורבותו בפלילים התחילה בהיותו בן 15, וניסיונות טיפוליים שנערכו עמו לא צלחו. כן עלה כי הוא משתמש באופן רציף בסמים ובאלכוהול. מספר חודשים טרם מעצרו בהליך הנוכחי, שהה המשיב 1 במעצר בית בבית דודותיו במסגרת הליך אחר, במסגרתו הואשמו הוא, אחיו ואביו בתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וכן כליאת שווא. המשיב 1 הפר את תנאי מעצרו שנקבעו באותו הליך. הוערך כי קיים סיכון משמעותי להישנות התנהגותו האלימה שתוצאותיה צפויות להיות ברמה בינונית. גם כאן שירות המעצר לא בא בהמלצה לשחרר את המשיב 2 ממעצר.

      לבקשת ב"כ המשיבים הוגשו תסקירים משלימים בעניינם של המשיבים, וגם בהם לא המליץ שירות המבחן על שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר. ביני לביני התחלף הייצוג, ובאי כוחם של המשיבים עתרו להגשת תסקירים משלימים נוספים. בית המשפט נעתר לבקשה, אך גם בתסקירים המשלימים לא ניתנה המלצה לשחרור לחלופת מעצר.

3.    ההליך העיקרי: ביום 24.8.2016 הוגש כתב האישום. מועד ההקראה נקבע על-ידי השופטת ט' חיימוביץ ליום 12.9.2016. באותו יום לא התייצב אף אחד מבאי כוחם של המשיבים ובית המשפט הורה על מענה לכתב האישום ביום 27.9.2016, וכן על מינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית אם לא יוסדר ייצוגם. בא כוח המשיבים דאז הודיע שייצוגם בתיק העיקרי טרם הוסדר, וביקש דחייה. בית המשפט דחה את הדיון וקבע שני מועדי הוכחות לתחילת ינואר. בדיון ביום 16.11.2016 התבקשה דחייה נוספת שכן הייצוג טרם הוסדר. ביום 29.11.2016 התקיים דיון בו ביקשו המשיבים שימונה להם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית ובית המשפט נעתר לבקשה. בדיון ביום 5.12.2016 התייצבו באי כוחם החדשים של המשיבים, מהסנגוריה הציבורית, וביקשו דחייה נוספת לשם לימוד חומר הראיות. ביום 19.12.2016 הודיע השופט ב' שגיא כי התיק עבר לטיפולו.

5

      ביום 4.1.2017 התייצב לדיון בא כוח חדש מטעמו של המשיב 2 . באי כוח המשיבים ביקשו לבטל את ישיבת ההוכחות שנקבעה לתאריך 16.1.2017. בית המשפט נעתר לבקשה אך בהגיע מועד הדיון ביקשו באי כוח המשיבים דחייה נוספת לשם לימוד חומר הראיות. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע מועדי הוכחות לימים: 27.3.2017, 3.4.2017 ו-5.4.2017. ביום 14.2.2017 ביקש בא כוח המשיב 1 את ביטול שני מועדי ההוכחות הראשונים, ובית המשפט קבע תחתם מועד הוכחות ב-3.5.2017. בנוסף, לבקשת בא כוח המשיב 2 נדחתה תשובתם של המשיבים לכתב האישום ליום 8.3.2017. בדיון ביום זה לא התייצב בא כוח המשיב 2, והמשיב 1 השיב לכתב האישום וכפר במיוחס לו. בית המשפט קבע מועד הוכחות נוסף ליום 30.3.2017. בדיון שהתקיים ביום 13.3.2017 השיב המשיב 2 לכתב האישום וכפר בכל המיוחס לו. ביום 14.3.2017 התקיים דיון בו מסרו המשיבים עמדתם לעניין עדי התביעה וכן הוסף עד תביעה אחד. באי כוח המשיבים ויתרו על העדתם של 32 עדי תביעה.

      ביום 26.3.2017 התיק הועבר לטיפולה של השופטת ל' מרגולין-יחידי. לאור אילוצים של בית המשפט, מועד ההוכחות שנקבע ליום 30.3.2017 הפך לדיון תזכורת והתבטל דיון ההוכחות שנקבע ליום 5.4.2017. ביום 30.3.2017 ביקשו באי כוח המשיבים לקבוע דיון תזכורת נוסף לאור הליך גישור שהתקיים במקביל בתיק. ביום 5.4.2017 הודיעו הצדדים שהליך הגישור טרם הסתיים וביקשו לקבוע תזכורת נוספת. בית המשפט קבע דיון תזכורת וכן מועדי הוכחות לימים 8.5.2017, 17.5.2017 ו-24.5.2017. בדיון התזכורת, ביום 19.4.2017, הודיעו הצדדים שהליך הגישור ממשיך להתנהל, ובית המשפט קבע שמועד ההוכחות שנקבע ליום 3.5.2017 יתקיים כסדרו. ביום 30.4.2017, משהליך הגישור הסתיים ללא הסכמות, הורה השופט ג' נויטל, שניהל את הליך הגישור, כי התיק ינוהל אך בהליך העיקרי.

      ביום 3.5.2017 התקיים דיון הוכחות בו העידו שבעה עדים מטעם המבקשת, וביום 8.5.2017 העידו חמישה עדי תביעה נוספים. נקבעו עוד 3 מועדים נוספים (13.6 – 6.7 – 20.7) ונותרו 15 עדי תביעה, אשר עדותם אמורה להסתיים בישיבות אלה. בחלוף תקופת מעצר של 9 חודשים הוגשה הבקשה דכאן.

4.      השיקולים הצריכים להארכת מעצר במסגרת סעיף 62 מוכרים וידועים ולא אחזור עליהם. אומר בקצרה כי נקל עלי להיעתר לבקשה להארכת המעצר, ואף תמהתי מדוע בנסיבות שתוארו בכתב האישום, בהינתן עברם של המשיבים והתסקיר השלילי בעניינם, בית המשפט של מעצרים נדרש לארבעה (!!!) תסקירים שניתנו על כל אחד מהמשיבים, מה שאך מוסיף לעומס הכבד ממילא המוטל על שירות המבחן.

6

      לא בכדי פירטתי את האישומים המיוחסים למשיבים. אין מדובר "רק" בגניבת אופנועים. האלימות והמרדפים שהיו כרוכים בשוד האופנועים מלמדים על תעוזתם של המשיבים, על כך שאין עליהם מורא החוק ועל מסוכנותם הניכרת לציבור. כאמור, לשני המשיבים עבר פלילי של ממש, החל מתקופת קטינותם. לחובת המשיב 1 הרשעות בעבירות אלימות ושיבוש הליכי משפט, ובשנת 2010 נשפט ללא הרשעה לשהייה במעון נעול למשך 18 חודשים. ביני לביני הורשע המשיב 1 בעבירות נוספות בתיק אחר, ובהתאם להסדר טיעון מוסכם עומד להיגזר עליו בקרוב עונש של לפחות תשעה חודשי מאסר. למשיב 2 ארבע הרשעות קודמות בגין עבירות של הפרעה לשוטר, נהיגה פוחזת, נהיגה בזמן פסילה, איומים והכשלת שוטר, פציעה וחבלה בנסיבות מחמירות (בגינה נידון ל-6 וחצי חודשי מאסר בפועל). בנוסף לכך הושתו עליו שני מאסרים על תנאי, שאחד מהם חב הפעלה.

      התסקירים בעניינם של השניים שליליים, ומהם עולה כי חלופת מעצר לא תסכון. ולבסוף, יש לזקוף לחובתם של המשיבים חלק נכבד מהדחיות והעיכובים בהליך העיקרי, אשר כיום עולה על דרך המלך ומתנהל כסדרו.

5.    על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים ב-90 יום החל מיום 24.5.2017 או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 53456-08-16 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

      ניתנה היום, ‏כ"ג באייר התשע"ז (‏19.5.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17039870_E02.doc  שצ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,