1

בשם המבקשת:          עו"ד קרן רוט

בשם המשיב:           עו"ד מירי שיין אלטמן

1.    לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים (הארכה ראשונה), החל מיום 19.5.2016 או עד למתן פסק דין בת"פ 39017-08-15 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.    נגד המשיב הוגש ביום 19.8.2015 כתב אישום הכולל שלושה אישומים שבהם מיוחסות למשיב שלוש עבירות התפרצות למוגרים בכוונה לבצע עבירה; שלוש עבירות גניבה; גניבת כרטיס חיוב; והונאה בכרטיס חיוב.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בישיבה מיום 25.8.2015 הודיע בא-כוח המשיב כי יש הסכמה מצידו למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. נאמר כי ההסכמה נובעת בשל אי היכולת להציג חלופה באותה עת. במצב דברים זה, ומשטענה המדינה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות, בהסכמה הורה בית משפט השלום בבאר שבע על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בתוך כך, הוסיף וקבע בית המשפט כי ככל שתימצא למשיב חלופה בעניינו, ומבלי לקבוע מסמרות בהקשר זה, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ולו רק מנימוק זה.

2

3.    לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, באתי לידי מסקנה כי יש מקום לקבל את הבקשה. בנקודת הזמן שבו מתבקש בית המשפט להאריך את מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, משמשפטו טרם הסתיים, נדרש בית המשפט לערוך איזון בין הפגיעה המתמשכת בחירות הנאשם לבין הצורך בשמירה על שלום הציבור. בתוך כך ישקול בית המשפט, בין היתר, את הימשכות המעצר; מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם; עברו הפלילי; וכן קצב ההתקדמות בהליך העיקרי. בנסיבות העניין, מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמיוחס לו בכתב האישום. נטען בכתב האישום כי המשיב התפרץ לשלוש דירות בתוך יממה אחת, במטרה לבצע גניבה מתוכן; וכל זאת, כאשר בעלי הדירות נמצאים בדירות, ותוך נטילת סיכון שיזוהה, וממילא תוך נטילת סיכון לעימות עם בעלי הדירות. תכיפות ביצוע העבירות, הסיכון שנטל על עצמו, והסיכון שהעמיד את בעלי הדירות, מלמדים על פניו על מסוכנות ברורה וממשית הנשקפת מהמשיב. כך במיוחד כאשר לדברים מצטרף עברו הפלילי המכביד של המשיב, כעולה מגיליון הרישום הפלילי בעניינו. נראה כי מדובר במי שהוא עבריין רצידיביסט, היוצא ובא בין כותלי בית הסוהר. על אף גילו הצעיר, לחובתו הרשעות קודמות מרובות שבגינן אף ריצה מספר עונשי מאסר בפועל.

אשר לקצב התקדמות ההליך, נראה מהחלטות המותב היושב לדין בתיק העיקרי, כי הוא נערך ועושה מאמץ על מנת שניתן יהיה לסיים את שמיעת ההוכחות בתיק מוקדם ככל האפשר; וכי הדבר לא הסתייע עד כה בעיקר משום התנהלות ההגנה. התקיימו שלוש ישיבות הוכחות, ופרשת התביעה הושלמה. נראה היה כי התיק לקראת סיום הוכחות, כאשר ישיבת הוכחות לסיום פרשת ההגנה נקבעה למועד קרוב – 29.5.2016. אלא שבתום הישיבה האחרונה, הודיעה באת-כוח המשיב כי יש כוונה מצידו להגיש חוות דעת מומחה; ואולם גם אם חוות הדעת תהיה מוכנה בעוד מועד, הרי שבתאריך שנקבע לא יוכל המומחה להתייצב בשל התחייבויות קודמות. לשאלתי בדיון היום, השיבה באת-כוח המשיב כי חוות הדעת טרם ניתנה והתרשמתי מדבריה שספק אם זו תינתן עד מועד הישיבה הקרובה.

4.    במצב הדברים כפי שתואר, אינני סבורה שבמאזן השיקולים יש מקום להורות על שינוי לעת הזו, באשר למעצר שבו נתון המשיב. עם זאת, וכפי שציין גם בית המשפט הדן בעניינו של המשיב, ככל שיהיה בידי המשיב להציע חלופת מעצר מתאימה, פתוחה בפניו הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר. הוא לא מצא נכון לעשות כן עד היום, אולם דרך זו עודנה קיימת, בלא להביע כמובן עמדה באשר להיתכנות שלה.

התוצאה היא שהבקשה מתקבלת כאמור, ואני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים אשר יימנו מיום 19.5.2016, או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 39017-08-15 בבית משפט השלום בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ‏י"ז באייר התשע"ו (‏25.5.2016).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16039760_G03.doc  עב