1

           עתירה לגילוי ראיה חסויה, לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

           העותר, תושב רצועת עזה, הואשם בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחברות בארגון טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, פעולה בנשק למטרות טרור,ונסיון הסתננות. על-פי כתב האישום התגייס העותר לגדודי עז-אדיןאלקסאם, השתתף באימונים צבאיים, וכן גם בפעילות שמירה (ריבאט) על מנהרות ארגון החמאס. העותר גם ניסה לחצות את הגבול ולהיכנס למדינת ישראל לצרכי עבודה.

2

           ביום 24.1.2019 חתם שר הבטחון על תעודה בדבר ראיות חסויות. גם פראפרזה לא הועברה לעיון העותר. בתשובתו לכתב האישום טען העותר כי פרטים רבים שמסר בחקירתו הם לקויים, ומקורם בגרסה שבנו עמו מדובבים, עקב בצד אגודל, תוך כדי איומים כלפיו. לטענת העותר, ניתנה הודאתו תחת לחץ נפשי ופיזי בעת חקירת שב"כ,וכשהוחזק בתאי מדובבים. לטענתו, ננקטו נגדו אמצעים פסולים – איומים, פיתוי והשאה, ואלו הביאוהו להודות, כדי לרצות את המדובבים ואת החוקרים, כדי להביא לסיום החקירה שהיתה כרוכה בלחץ נפשי כבד ובקשיים וכאבים פיזיים שאותם לא יכל עוד לשאת.

           בעתירתו מבקש העותר למסור לעיונו טבלה, רשימה, פירוט של חומר הראיות בקשר עם תרגיל המדובבים; תיעוד של חקירתו בשב"כ או על-ידי מדובבים; תמלול שיחות הדיבוב; כל מזכר או תיעוד אחר מטעם המדובבים לגבי ניהול החקירה; תיעוד המגעים בין חוקרי השב"כ למדובבים; אישורים על פעולות מיוחדות בחקירה; פירוט הסכם ההעסקה עם המדובבים והטבות שניתנו להם.

           עוד כהנה וכהנה ביקש העותר, הכל על מנת לאשש את טענותיו, וכל ראיה שיש בה פוטנציאל להועיל להגנתו. במיוחד כך לגבי ראיות המרמזות על הודאתו במיוחס לו בעקבות לחץ, איומים הבטחות וכו'. ב"כ העותר היטיב לטעון את טענותיו בכתב ובעל-פה, בציינו את החובה להעברת פירוט חומר הראיות, את השיקולים לגילוי ראיה חסויה, את חשיבות חשיפת פרטי תרגיל המדובבים; הזכות לחקרם; הכל בהתבסס על החוק ועל ההלכה הפסוקה.

           מנגד השיב ב"כ המשיבה באופן ממוקד ולעניין, תחילה במעמד העותר ובא-כוחו, בהמשך – בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד. ב"כ המשיבה הודיע על תיקון שיֵעשה בחלק הכללי של כתב האישום, שבו יצויין כי הצטרפותו של העותר ל'אוסרה' נעשתה בלחץ אביו, העובד בממשלת החמאס, ולפרק זמן קצר.

           בשלב הדיון במעמד צד אחד, הוגש לעיוני חומר החקירה החסוי, ניתנו לי הסברים לגבי החומר בכלל, ובהתייחס לטענות ב"כ העותר בפרט. לאחר עיון בחומר, ושיג ושיח עם ב"כ המשיבה ונציגי גורמי הביטחון, באתי לכלל מסקנה כי החיסיון מוצדק, ואף הכרחי. רשימת חומר החקירה לא תועיל, מבלעדי התייחסות לתוכן, וזאת – אי אפשר. חשיפת רשימת חומר החקירה בעניין דנן, עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ולא כל שכן – חומר החקירה עצמו. החומר אכן כלול בתעודת החיסיון. מיקדתי את העיון בחומר הראיות בשים לב לטענות ב"כ העותר, ולא מצאתי בחומר ראיה שהיא חיונית לעותר להגנתו במשפט, או שעשויה להועיל או לקדם את ההגנה.

           ב"כ העותר היקשה מה בין העניין דנן, לעניין שנדון בפרשת כפר דומא (בש"פ 6227/16פלוני נ' מדינת ישראל (29.12.2016),ששם נמסרו להגנה הקלטות מן החקירה.המענה לטענה נעוץ בכך ששם דוּבּר בתרגיל משטרתי; כאן – הנסיבות שונות.

           מן הראוי לציין, כי אין בתעודת החיסיון כדי למנוע מן העותר לטעון טענת זוטא במשפטו, או לזמן כל עד שהוא חפץ בעדותו, לצורך הגנתו.

3

           כנאמר בגמר הדיון, העתירה לגילוי הראיה– נדחית.

           ניתנה היום, ‏ט"ז בסיון התשע"ט (‏19.6.2019).

_________________________

19036280_O01.docx  שצ