1

נגד

נגד העורר – המשיב (להלן: העורר) הגישה המשיבה-העוררת (להלן: המשיבה) כתב אישום יחד עם אחרים המייחס לו ייבוא סם מסוכן בצוותא – 49,229 טבליות סמים מסוג MDMA. בד בבד הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.

2

בהחלטה מיום 22.3.2022 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר וממילא קיימת עילת מעצר. העורר נשלח לתסקיר מעצר ובתסקיר שירות המבחן מיום 28.4.2022 ולאחר בחינת המפקחים שהוצעו, בשורה התחתונה המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר למעצר בית בפיקוחם. בית המשפט המחוזי בהחלטה מיום 8.5.2022, בין היתר תוך התייחסות לכך שלעורר קיימת בעיית התמכרות להימורים, החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

על החלטות בית המשפט, הן בהתייחס לקיומן של ראיות לכאורה הן החלטת המעצר, הוגש ערר על ידי העורר (בש"פ 3091/22, להלן: העררהקודם). בהחלטה מיום 18.5.2022 לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים קבע בית משפט זה (השופטת ד' ברק-ארז), כי משהתברר שנפלה טעות עובדתית בכך שבית המשפט המחוזי ייחס לעורר התמכרות להימורים,ובשל ההשלכה האפשרית של דברים אלה על ההחלטה שהתקבלה, "הסכימו הצדדים להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי,בהתייחס לאפשרות שלמעצר בפיקוח אלקטרוני". בתוך כך הוסיף בית המשפט שאינו נוקט עמדה לגוף הדברים, וכי טענות הצדדים שמורות להם בבית המשפט המחוזי שיחליט כחוכמתו.

משהוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, בהחלטה מיום 29.5.2022הורה בית המשפט על מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי, בתנאים ובערבויות.זאת תוך התייחסות לתסקיר שירות המבחן ומכלול הנסיבות, וכן בשים לב לכך שהמפקחים שנבחנו נמצאו מתאימים וראויים לביצוע המשימה. על החלטה זו הגישו הצדדים עררים, העורר מזה והמשיבה מזה.

לטענת המשיבה בית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות, כאשר סבר כי בית משפט זה בהחלטה בערר הקודם הנחה אותו לשקול בחיוב את מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני. כך, בעוד לגישתה הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי רק על רקע הטעות העובדתית שנתפס אליה בהחלטתו הקודמת ביחסו לעורר התמכרות להימורים ולבחינת השלכתה, ובלא לנקוט עמדה לעניין האפשרות של שחרור למעצר בפיקוח אלקטרוני. לגופו של עניין עמדת המשיבה היא שלנוכח חומרת העבירה המיוחסת לעורר, נסיבות המעשים ומאפייניו של העורר, מה גם שברקע עברו הפלילי המכביד,יש להורות על מעצרו מאחורי סורג ובריח. העורר מצידומסר כי לא הגיש את הערר,שבו ביקש לשחררו למעצר בית, אלא משום הערר של המשיבה;כאשר לדבריו יש בעצם הגשת הערר על ידי המשיבה משום חזרה מן העמדה שלה בפני בית משפט זה במסגרת הערר הקודם, שעה שהסכימה להחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.

3

עיינתי בכתובים והוספתי ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים לפניי. אינני סבורה כי בית המשפט המחוזי נתפס לכלל טעות בהתייחסו להחלטת בית משפט זה בערר הקודם. ניכר בהחלטתו ששב ושקל את הדברים לגופם, לרבות הטעות שאירעה בהחלטתו הקודמת לעניין ההתמכרות שייחס לעורר,וכי במכלול הנסיבות מצא לנכון להורות על מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני בתנאים ובערבויות כאמור. אינני רואה מקום לשנות מהחלטה זו. מדברי באת-כוח העורר לפניי עולה כי חרף הערר שהגיש, מסכים העורר למעצרו בפיקוח אלקטרוני כפי שהורה בית המשפט המחוזי. ויצוין כי הוברר שבדיקת היתכנות כבר נעשתה והמקום המוצע נמצא מתאים. סופו של דבר אני דוחה את הערריםשניהם, החלטת בית המשפט המחוזי נותרת על כנה והתיק יוחזר אליו לצורך ביצועה.

           ניתנההיום, ‏א' בסיוןהתשפ"ב (‏31.5.2022).

_________________________

22035850_G01.docx  זפ