1

1.       בקשה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 14.6.2019, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 37706-12-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

2

2.       כתב האישום שהוגש בעניינו של המשיב, ואסאם טאהא (להלן: טאהא), מייחס לו עבירת רצח בכוונה תחילה לפי סעיפים 300(א)(2) ו-301 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירות בנשק לפי סעיפים 144(א) ו-144(ב) לחוק; ועבירה של שיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. על-פי הנטען בכתב האישום, טאהא הסתכסך עם יוסף גטאס (להלן: המנוח), מכר שהתגורר בשכנות אליו בבניין בחיפה. ביום 15.11.2017 בשעות הערב, נפגש טאהא עם המנוח, שדרש ממנו להחזיר חוב כספי שאותו הוא חב למנוח. לאחר שיחתם ובעקבות הדרישה, גמלה בלבו של טאהא החלטה להמית את המנוח. או אז נכנסו השניים כל אחד למכוניתו-שלו, והחלו בנסיעה, באותו כיוון, עד שהגיעו לנקודת חניה. טאהא יצא ממכוניתו כשברשותו נשק חם, התקדם לכיוונו של המנוח, וירה לעברו כדור אחד. בין השניים נוצר מגע שנמשך מספר שניות, שלאחריו ירה טאהא כדור נוסף, מטווח קרוב; מותו של המנוח נקבע זמן קצר לאחר מכן. טאהא נמלט מהמקום לאחר הירי, ונסע אל קרובי משפחה באזור ירושלים, בכפר אלראם. למחרת, השאיר טאהא אצל קרוביו את הבגדים שאותם לבש במהלך האירוע, וחזר לביתו. עוד נטען בכתב האישום, כי טאהא הנחה את קרוביו לזרוק את הבגדים שהשאיר, ולשקר ביחס לשעת הגעתו לביתם, ככל שישאלו בנוגע לכך על-ידי המשטרה.

3.       בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 19.12.2017, הוגשה בקשה למעצרו של טאהא עד לתום ההליכים בעניינו. בהחלטתו מיום 13.2.2018, קיבל בית המשפט המחוזי (השופט א' פורת) את הבקשה. בית המשפט קבע, כי יש די ראיות לכאורה המעידות על אשמתו של טאהא במעשים המיוחסים לו. כמו כן נקבע, כי מעשיו מקימים מטבעם עילת מעצר של מסוכנות, וכי קיים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט. מאז, הוארך מעצרו של טאהא שלוש פעמים, על-פי החלטותיו של בית משפט זה.

4.       בבקשתה-זו, הרביעית במספר, טוענת המבקשת, כי התקדמות ההליכים בתיק העיקרי משביעת רצון. עוד נטען, כי המעשים שביצע טאהא, לכאורה, מעידים על מסוכנותו הגבוהה. כמו כן נטען, כי קיים יסוד סביר לחשש שאם ישוחרר, ינסה להביא לשיבושם של הליכי משפט, נוכח המעשים שביצע לאחר הרצח.

5.       בדיון היום, שבה ב"כ המבקשת על טענותיה, תיארה את ההליכים שהתנהלו עד כה, ואת הצפי להמשך. בא-כוחו של טאהא טען מנגד, כי בבקשות מסוג זה התגבשה פרקטיקה, שלפיה במצבים שבהם העבירות הנטענות הן חמורות – הדבר גורר מיניה וביה את הארכת מעצרו של הנאשם; ללא ניתוח מדוקדק דיו של עילות המעצר. 'ברירת המחדל' היא למעשה הארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים שוב ושוב, וזאת בניגוד לתכלית החקיקה. 'ברירת המחדל' צריכה להיות הפוכה. הפרקטיקה הנוהגת, כך נטען, סותרת את חזקת החפות שעומדת לנאשם. עוד נטען, כי במקרה דנן אין ראיה קונקרטית שמבססת חשש סביר לשיבוש הליכי משפט, ועל כן עילה זו אינה עומדת. אשר על כן, יש להורות על בדיקה של חלופהלמעצר. לטענה בדבר שיבוש הליכי משפט הגיבה ב"כ המדינה, כי בהחלטה קודמת של בית משפט זה, כבר נקבע שמתקיים חשש שכזה (בש"פ 1777/19 מדינת ישראל נ' טאהא(24.3.2019)).

3

6.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

7.       אין לכחד, יש ממש בטענותיו של בא-כוחו של טאהא. הארכת מעצרם של נאשמים מעבר לתשעה חודשים נועדה להיות החריג, לא הכלל. מחובתנו לשקול בקפידה בקשות כגון דא, ולא להקל ראש אף לא ביום אחד של מעצר. יחד עם זאת, למרבה הצער, המציאות בשטח מכבידה; עומס רב מוטל על בתי המשפט. כך ביתר שאת בתיקים מורכבים, שבהם הליכי ההוכחות הם סבוכים ומטבעם עלולים להתארך. בנדון דידן, ההליכים מתנהלים בקצב משביע רצון, וטאהא אף לא מלין על כך. על מנת לברר את העובדות לאשורן, נדרש מספר רב של דיוני הוכחות, שהתקיימו וממשיכים להתקיים. המעשים שמיוחסים לטאהא הם בדרגת חומרה גבוהה, ומטיבם, לפי נסיבות עשייתם הלכאורית כמתואר בכתב האישום, מקימים חזקת מסוכנות. על פני הדברים, כמתואר, גם קיים חשש לשיבוש הליכי המשפט. במכלול הנסיבות, אין מנוס אלא להורות על הארכת מעצרו של טאהא.

8.       אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של טאהא בתשעים ימים החל מיום 14.6.2019, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 37706-12-17, לפי המוקדם.

          לצד זאת, שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של טאהא, עד ליום 1.9.2019. התסקיר יובא לעיונו של בית המשפט שידון בבקשת הארכת המעצר הבאה, ככל שתוגש בקשה שכזו, כדי שיישקל האמור בו ביחד עם שאר החומר שיובא לפני בית המשפט. אין בעצם ההחלטה על הגשת התסקיר, משום נקיטת עמדה.

           ניתנה היום, ‏כ"ה באייר התשע"ט (‏30.5.2019).

_________________________

19035730_O01.docx  שצ