בש"פ 3015/16 – מאיר מימון נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון |
|
בש"פ 3015/16 |
|
לפני: |
|
המבקש: |
מאיר מימון |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
בקשה להעברת מקום דיון מיום 11.4.2016 |
בשם המבקש: בעצמו
לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-תת"ע 7546-03-16 מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום ברמלה או בירושלים.
מעיון בבקשה עולה כי הדיון בתיק קבוע למחר, יום 12.4.2016. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 7.4.2016 אך נדחתה על ידי המזכירות משום שלא נתמכה בצרופות, שככלל יש לצרף לבקשות מעין אלה; הבקשה הוגשה מחדש היום, יום 11.4.2016, יממה אחת בלבד לפני המועד שבו התיק קבוע להקראה. בנסיבות העניין, וגם אם נניח לטובת המבקש כי הגיש לראשונה את הבקשה כבר ביום 7.4.2016 – הרי שהיא לוקה בשיהוי ניכר ולא מוסבר, ודי בכך כדי להצדיק את דחייתה (בש"פ 1719/14 מיתר נ' מדינת ישראל (7.3.2014); בש"פ 8028/12 אבו אחמד נ' מדינת ישראל (6.11.2012); בש"פ 4818/12 שיטרית נ' מדינת ישראל (19.6.2012)).
2
גם לגופה של הבקשה, דינה להידחות. מעיון בבקשה והמסמכים שצורפו לה עולה כי המבקש אינו מודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום. ככלל, אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר אם יהיה צורך בשמיעת עדויות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת משום שהדבר כרוך, לרוב, בנסיעת עדים מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. העברת הדיון ללא הודאה בעובדות כתב האישום נעשית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. במקרה דנן, המבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל. מיותר לומר כי המבקש זכאי לכפור במיוחס לו.
בהינתן כל האמור, יש להותיר את הדיון בתיק בבית משפט השלום בנצרת. סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ג' בניסן התשע"ו (11.4.2016).
|
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16030150_G01.doc עב
