1

1.             לפניי בקשה ראשונה להאריך את מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

2

2.             ביום 28.4.2020 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום נגד המשיב המייחס לו עבירות של אינוס תוך גרימת חבלה, מעשים מגונים תוך גרימת חבלה וכניסה ושהייה בישראל שלא כדין. בתמצית, כעולה מעובדות כתב האישום, ביום 14.4.2021, עת שחזרה המתלוננת (היא קטינה, ילידת שנת 2004) בהסעה מבית הספר והלכה מתחנת ההסעה אל עבר המושב שבו היא מתגוררת, הבחין בה המשיב ורץ במהירות לכיוונה. לאחר שיחה קצרה, המתלוננת, אשר חששה מהמשיב, נענתה לבקשתו לשחק איתה "אבן נייר ומספריים". לאחר מכן, המתלוננת פנתה להמשיך בדרכה והמשיב הלך אחריה. לאחר שהמשיב ניסה לנשק את המתלוננת בפיה בכוח, היא המשיכה במהירות לכיוון המושב בו היא מתגוררת על מנת להימלט מהמשיב. המשיב רדף אחרי המתלוננת, חנק אותה וגרר אותה לשדה הסמוך תוך שהיא נאבקת בו, מתחננת שיעזוב אותה וצועקת לעזרה. בתוך השדה, ביצע בה המשיב אונס ומעשים מגונים בכוח, חרף התנגדותה, תוך שגרם לה לכאב רב ולחבלות במקומות שונים בגופה. כמו כן, כתב האישום מייחס למשיב, תושב אזור יהודה ושומרון (להלן: האזור) כניסה ושהייה בישראל שלא כדין.

3.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שנערך ביום 28.6.2021, הסכים בא כוח המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר וביקש להפנות את המשיב לתסקיר לצורך בחינת חלופת מעצר. בהחלטה מיום 8.7.2021 הורה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט מצא שנוכח המסוכנות הרבה שנשקפת מהמשיב - אשר נלמדת מאופי המעשים המיוחסים לו ומחומרתם, ובפרט מהאלימות שהפעיל כלפי המתלוננת בעת ביצוע המעשים האמורים - לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר בעניינו. משכך, קבע בית המשפט כי אין מקום להורות על עריכת תסקיר בעניינו. זאת על אף גילו הצעיר של המשיב וכן על אף שהמשיב נעדר עבר פלילי. בהתאם לאמור, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.             אשר להתקדמות ההליך העיקרי, ביום 28.4.2021 הוקרא למשיב כתב האישום, ובית המשפט נעתר לבקשת בא כוחו של המשיב לדחות את מתן התשובה לכתב האישום לצורך צילום חומר החקירה. ביום 3.6.2021 ביקש בא כוחו של המשיב לדחות את הדיון פעם נוספת לשם צילום חומר החקירה. ביום 8.7.2021 ביקש בא כוחו של המשיב כי ייקבעו דיונים לאחר חודש נובמבר, לשם מיצוי המשא ומתן בין הצדדים. ביום 17.11.2021 הגיש בא כוח המשיב כפירה מפורטת לכתב האישום. ביום 2.12.2021 התקיים דיון ההוכחות הראשון, בו הייתה קבועה עדותה של המתלוננת, ואולם נוכח אשפוזה נשמעה במועד זה עדותו של אביה.

3

5.             מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקשת מהמשיב נשקפת מסוכנות רבה, שנלמדת מחומרת המעשים המיוחסים לו, שבוצעו תוך הפעלת אלימות קשה כלפי המתלוננת וחרף ניסיונות התנגדותה. עוד צוין כי במקרה דנן קיים חשש מפני הימלטות מן הדין שכן המשיב הוא תושב האזור, אשר ניסה להימלט מהמשטרה במהלך מעצרו, וכן בשים לב לעונש הכבד שצפוי לו. אשר להתקדמות ההליך, המבקשת ציינה כי ההליך התעכב עקב בקשות דחייה מטעם המשיב לצורך לימוד התיק ולשם מיצוי הליכי המשא ומתן בין הצדדים. כמו כן צוין כי קבוע דיון הוכחות נוסף בהליך ליום 30.3.2022, וכי פרשת התביעה צפויה להסתיים בקרוב.

6.             המשיב מתנגד לבקשה. בדיון שלפניי טען בא כוחו, בין היתר, כי ההליך העיקרי מתקדם באופן שאינו משביע רצון וכי הדבר נעוץ בדחיית עדותה של המתלוננת, וזאת לטענתו, ללא מתן הסבר מספק. עוד נטען כי בהתחשב בכך שהמשיב צעיר נעדר עבר פלילי, נקודת האיזון השתנתה ויש להורות על שחרורו לחלופה. זאת בשים לב, כך נטען, לחולשת הראיות המבססות את האישומים נגדו.

7.             לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הוריתי ביום 20.1.2022 על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת וכן הוריתי לצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי לבחינת האפשרות לקביעת מועדי הוכחות נוספים, ולמסור הודעת עדכון באשר לאמור (להלן: הודעת העדכון). ביום 1.2.2022 הודיעה המבקשת כי בית המשפט המחוזי הקדים את דיון ההוכחות השני, במסגרתו קבועה עדותה של המתלוננת, ליום 22.3.2022 וכן כי נקבעו שני מועדי הוכחות נוספים בימים 19.7.2022 ו-21.9.2022.

4

8.             לאחר שעיינתי בבקשה והאזנתי לטיעוני הצדדים בדיון לפניי, ולאחר שהתקבלה הודעת העדכון, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. כידוע, בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בית המשפט יאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין הצורך בשמירה על ביטחון הציבור ועל תקינות ההליך הפלילי (בש"פ 6664/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 8 (27.10.2021); בש"פ 6517/21 מדינת ישראל נ' אלצנע, פסקה 6 (14.10.2021); בש"פ 6586/21 מדינת ישראל נ' קובי, פסקה 6 (13.10.2021)). במסגרת עריכת האיזון האמור, ישקול בית המשפט, בין היתר, את מידת המסוכנות שנשקפת מהנאשם; את חלוף הזמן מאז מעצרו; את קצב ניהול ההליך העיקרי; את הסיבות להימשכות ההליך; את החשש מפני שיבוש ההליך; ואת האפשרות להשיג את תכלית המעצר בדרך של חלופה מתאימה (בש"פ 5240/21 מדינת ישראל נ' אוחנה, פסקה 5 (5.8.2021); בש"פ 6585/21 מדינת ישראל נ'תורק, פסקה10 (11.11.2019)). כאמור, המשיב מואשם בביצוע מעשי אונס ומעשים מגונים תוך הפעלת אלימות רבה כלפי המתלוננת, באופן שגרם לה לחבלות מרובות בגופה, ותוך שהמשיב מתעלם מתחינותיה שיחדל ממעשיו. מדובר במעשים חמורים ביותר, אשר מלמדים על המסוכנות הרבה שנשקפת מהמשיב. לכך יש להוסיף כי במקרה דנן קיים חשש להימלטות מן הדין, בשים לב לכך שהמשיב הוא תושב האזור ולניסיונו להימלט מכוחות המשטרה בעת מעצרו. אכן, קצב ניהול ההליך אינו משביע רצון, ואולם העיכוב שחל בדיון בהליך העיקרי אינו רובץ אך לפתחה של המבקשת ונובע, בין היתר, מבקשות דחייה שהגיש בא כוחו של המשיב. בנוסף, כעולה מהודעת העדכון, צפויה התקדמות בתקופת הארכת המעצר המבוקשת, לאחר שנוספו שני דיוני הוכחות נוספים בהם צפויה להישמע גם עדותה של המתלוננת. נוכח האמור, סבורני כי בשלב זה טרם שונתה נקודת האיזון, במידה המצדיקה את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בצד האמור, בשים לב לקצב התקדמות ההליך ולמספרם ומועדם של דיוני ההוכחות שנקבעו, הרי ככל שיש בידי המשיב להציע חלופה קונקרטית למעצר בפיקוח אלקטרוני, הוא רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי, וזה יכריע בה כחוכמתו. למותר לציין כי אין באמור משום נקיטת עמדה מצד בית משפט זה לגופה של בקשה כאמור, ככל שתוגש. בשולי הדברים אציין כי הנחתי היא שגם במנותק מהאפשרות להגיש בקשה לעיון מחדש, הצדדים יעשו מאמץ לקביעת מועדי הוכחות נוספים שיאפשרו לקדם את ההליך העיקרי ככל האפשר.

           הבקשה מתקבלת אפוא. מעצרו של המשיב מוארך ב-90 ימים החל מיום 28.1.2022, או עד למתן פסק דין בתפח"ע 60563-04-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏ז' באדר א התשפ"ב (‏8.2.2022).

_________________________

22002910_M03.docx טו