1

1.             בהחלטתי מיום 2.5.2019 שוחררה העוררת לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית. במסגרת החלטה זו נקבע לה צו פיקוח מעצר שיעמוד למשך 6 חודשים. ביום 8.8.2019 הגיש שירות המבחן למבוגרים בקשה לביטול צו פיקוח המעצר. בבקשתו טען שירות המבחן כי נפגש עם העוררת, ובשיחה שקיים עמה שללה רצון ונכונות להיעזר בשירותיו. מאז שיחה זו, ניסיונות שירות המבחן ליצור קשר עם העוררת עלו לטענתו בתוהו. משכך, העריך שירות המבחן כי אין בידיו לסייע לעוררת בעת זו, וביקש כי צו פיקוח המעצר יבוטל.

2

2.             בתגובתה לבקשה הכחישה העוררת את האמור, ואף טענה את ההפך – לדבריה ביקשה להשתלב בתוכנית טיפולית, ואף ניסתה ליצור קשר טלפוני עם שירות המבחן, ואולם אין עונה. עם זאת, ציינה העוררת שבנסיבות שנוצרו, בהן אינה מוצאת כי בכוח שירות המבחן לסייע בידה, הרי שאין ממש בצו פיקוח המעצר וניתן לבטלו. המשיבה הותירה את ההכרעה בבקשת שירות המבחן לשיקול דעת בית המשפט.

3.             צו פיקוח מעצר הוא אחד מתנאי הערבות האפשריים שרשאי בית המשפט לקבוע במסגרת מתווה לשחרור עצור (סעיף 48(א)(6) לחוק חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996). על אף היתרונות שעשויים להיות גלומים בפיקוח זה, ובהדרכה הניתנת במסגרתו, דומה כי הן שירות המבחן והן העוררת אינם רואים בו תועלת. בנסיבות אלו, ולאור כך שתוקף צו פיקוח המעצר ממילא עתיד לפוג בעוד כחודשיים, אני מקבל את בקשת שירות המבחן למבוגרים. צו פיקוח המעצר שנקבע לעוררת מבוטל זאת.

           ניתנה היום, ‏ב' באלול התשע"ט (‏2.9.2019).

_________________________

19028470_Y26.docx  יח