1

תאריך הישיבה:           ג' בניסן התשע"ו (11.4.2016)

בשם העורר:             עו"ד שלומציון גבאי-מנדלמן

בשם המשיבה:            עו"ד עידית פרג'ון

בשם שרות המבחן:         גב' ברכה וייס

1.       ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) מיום 14.3.16 במ"ת 54589-01-16 לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו ולא לשחררו לחלופת מעצר בהוסטל לעברייני מין.

2.       נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 25 אישומים הכוללים עבירות של מעשים מגונים לפי סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(3) ו- (5) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ופרסום והצגת תועבה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

2

על פי המתואר בכתב האישום, בין השנים 2015-2013, עד למעצרו בתחילת ינואר 2016, נהג העורר לנסוע ברכבו הפרטי ליד בתי ספר יסודיים בראשון לציון ובבאר שבע וליד מקומות ציבוריים, לאתר קטינות, בעיקר בנות 10-6, לפנות אליהן ולבקש מהן לבצע מטלות כלשהן ולתעד את מעשיהן ומראן. תוך כדי נהג העורר לגעת באיבר מינו ולאונן, ובמקרים רבים הגיע גם לסיפוק מיני. בחלק מהמקרים נגע העורר באיברי המין של הקטינות ובחלק מהמקרים ביקש כי הקטינות תיגענה באיבר מינו ואף גרם להן לעשות כן. את הסרטים שתיעד שמר העורר במחשבו האישי והוא נהג לצפות בהם ולאונן תוך כדי צפייה. כמו כן, העורר חיפש באינטרנט פרסומי תועבה הכוללים תמונות תועבה ובהן דמויות של קטינים, הוריד מאות סרטים ואלפי תמונות של ילדות צעירות בעירום מלא ושל קיום יחסי מין מלאים עם ילדות.

3.       בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי, הסכים בא כוח העורר כי קיימות ראיות לכאורה, אך ביקש להפנות את העורר לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן. בית המשפט נעתר לבקשה וקבע דיון ליום 14.3.2016 לאחר קבלת התסקיר.

4.       לקראת הדיון בבית המשפט הכין שירות המבחן תסקיר בעניינו של העורר. שירות המבחן התרשם מאדם בעל דחפים מיניים מוגברים שהגיע לכדי התמכרות ממש, הרואה בנשים ובקטינות מושאים לכיבושיו, ושאין הוא שולט בהתנהגותו ובדחפיו. כן התרשם שירות המבחן כי העורר נוטה לעיוותי חשיבה ולרציונליזציה, וכי רק בעקבות מעצרו החל לבחון את הפגיעות שהסב לקורבנות והוא מעוניין לקבל טיפול. שירות המבחן סבר כי רמת המסוכנות הנשקפת מן העורר היא גבוהה, וכי ללא טיפול אינטנסיבי ומעמיק קיים אף סיכון להישנות התנהגותו. על כן סבר שירות המבחן כי העורר יתקשה לעמוד בחלופת מעצר פתוחה תוך חשיפה לתכנים ולגירויים מן החוץ. עם זאת, הצביע שירות המבחן על אפשרות השמתו של העורר בהוסטל לעברייני מין - שלא מוגדר כחלופת מעצר - הערוך ליתן מענה לעברייני מין בעלי רמת מסוכנות בינונית-גבוהה למשך כשנה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. שירות המבחן ביקש, כי אם בית המשפט יורה על בדיקת התאמתו של העורר להוסטל, יידחה הדיון בעניינו למשך עשרה ימים לצורך בדיקת ההתאמה.

3

5.       בדיון שהתקיים ביום 14.3.2016 טען בא כוח העורר כי יש להמשיך ולבדוק את התאמתו של העורר לטיפול בהוסטל לעברייני מין. באי כוח המדינה התנגדו וטענו כי בשלב המעצר יש לבחון חלופת מעצר שתאיין את המסוכנות, ואילו ההוסטל לעברייני מין שעליו הצביע שירות המבחן הוא מעון טיפולי ולא חלופת מעצר של ממש. בית המשפט דחה את בקשת העורר והורה על מעצרו עד לתום ההליכים. נקבע כי המסוכנות הנשקפת מן העורר היא גבוהה מאוד, כפי שגם התרשם שירות המבחן, וכי אין מקום על כן לבחון את התאמתו להוסטל לעברייני מין שאינו מוגדר כחלופת מעצר. הודגש, כי אף שהעורר החל לבחון את עצמו באופן ביקורתי, כעולה מהתסקיר, מקומו של הליך טיפולי כלשהו הוא במסגרת התיק העיקרי.

      כלפי החלטה זו הוגש הערר שלפני.

6.       בערר נטען, כי היה על בית המשפט להורות על בדיקת התאמתו של העורר לטיפול בהוסטל לעברייני מין. בהקשר זה נטען, כי היה מקום ליתן משקל לכך שהעורר מודה במעשיו, לכך ששיתוף הפעולה של העורר הוא שהביא הלכה למעשה להגשת כתב האישום ולכך שהוא נעדר עבר פלילי. כן הודגש כי בחלק ניכר ממעשיו הקורבנות כלל לא היו מודעות למעשיו המיניים של העורר ובשל שיתוף הפעולה מצדו הן אף לא נאלצו להיחקר במשטרה. אשר להוסטל לעברייני מין, נטען כי זה הוקם אך בחודש אוקטובר 2015 והוא נועד ליתן מענה ייחודי וטיפול של שנה לעברייני מין ברמת מסוכנות מינית בינונית-גבוהה. הודגש, כי גם אם מסתיים טיפול בטרם עת, עבריין המין לא יכול לעזוב את ההוסטל עד שלא מתקיים דיון בבית המשפט.

7.       בדיון לפני היום חזרה באת כוח העורר על טענותיה שבכתב הערר, וכן הוסיפה כי ההוסטל הנדון הוא מענה ייחודי חדש, וכי זוהי "חלופת המעצר האידיאלית" עבור העורר ועבריינים מסוגו. כן נטען שמדובר בבחור ללא עבר פלילי, ששיתף פעולה והודה. כן הפנתה להחלטה בבש"פ 3211/15.

גב' ב. וייס, נציגת שירות המבחן, שהוזמנה על ידי לדיון, ציינה כי מדובר במסגרת טיפולית חדשה רצינית, עם גורמי מקצוע טיפוליים, המצויה בקשר עם שירות המבחן. כן צוין כי המסגרת מפוקחת באופן שלא ניתן לעזוב ללא דיווח, והובהר כי טיפול ייעודי אמור להימשך לפחות שנה.

      מנגד, טענה באת כוח המדינה כי המדינה אינה שוללת לחלוטין חלופת מעצר, אך נוכח המסוכנות הגבוהה של העורר נדרשת חלופה מאוד הדוקה. ההוסטל המוצע, כך נטען, הוא למעשה חלופה פתוחה, שאין בה גם אפשרות לפיקוח אלקטרוני, ולמעשה הפיקוח בהוסטל הוא בדיעבד, היינו על ידי דיווח בדיעבד על עזיבה. כן נטען כי אין זה השלב לבחינת ההיבט הטיפולי, וכי זה ייבחן בשלב המתאים במסגרת ההליך העיקרי.

דיון והכרעה

4

8.       לאחר עיון ובחינה לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר שללה את ההוסטל כחלופת מעצר הולמת בנסיבות הענין.

9.       המעשים המיוחסים לעורר הם חמורים. מדובר בשורה ארוכה של עבירות מין בקטינות, אשר בנסיבותיהן מצביעות על מסוכנות גבוהה של העורר ועל חשש מוחשי להישנות מעשיו, כפי העולה גם מתסקיר שירות המבחן בעניינו. בנסיבות כאלה אין מקום לשקול חלופת מעצר שאינה נותנת מענה הולם למסוכנות זו.

10.     בענייננו מדובר בהוסטל המפוקח אמנם מקצועית אך אין בו כדי למנוע מהעורר לצאת מהמקום, גם אם הדבר ידווח בדיעבד. לכך יש להוסיף שמדובר במסגרת חדשה וטרם נצבר נסיון באשר לפעילותה. בנסיבות אלה, וכאשר מדובר בנאשם בעל רמת מסוכנות גבוהה עם חשש להישנות מעשיו, אין בכך משום חלופת מעצר הולמת שיש בה כדי לאיין את הסיכון לשלום הציבור.

11.     אין חולק ואין ספק כי העורר זקוק לטיפול, אך בהינתן העובדה שהוא מודה במעשיו, הרי תקופת מעצרו תהא קצרה יחסית וממילא לא תוכל לשמש מסגרת להליך טיפולי הולם, אשר לדברי שירות המבחן אמור להימשך לפחות שנה. בצדק ציינה באת כוח המדינה כי ההיבט הטיפולי בעניינו של העורר ייבחן בשלב המתאים במסגרת ההליך העיקרי.

12.     אשר על כן הערר נידחה.

      ניתנה היום, ‏ג' בניסן התשע"ו (‏11.4.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16027520_B02.doc  אב