1

           לפניי "בקשה בהולה לקבלת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי הנכבד בבאר שבע (כב' השופט א' חזק) מיום 19.4.2021 בעמ"ת 29488-04-21, שבמסגרתה נקצב מעצרו של המבקש עד ליום 20.6.2021, כך שבסך הכל הוא ירצה כ-5 חודשים מאחורי סורג ובריח. כל זאת, בעוד שאין מחלוקת כי העמדה העונשית של המדינה, כפי שזו הוצגה בבית המשפט המחוזי, היא שהמבקש ירצה 75 ימי מאסר בלבד –אותם כבר הספיק המבקש לרצות".

           דא עקא, לפי פרוטוקול הדיון בבית משפט השלום באילת בת"פ 22753-12-20 מיום 10.1.2021, ב"כ המשיבה הודיע לבית המשפט: "הגעתי עם הנאשם, באמצעות בא כוחו, להסדר דיוני כדלקמן: הנאשם יודה בכתב אישום המתוקן, אותו אני מגיש כעת לבית המשפט, יורשע ובהסכמה הצדדים יטענו לעונש באופן חופשי". באותו מעמד, הודיע המבקש, לאחר שבית המשפט הקריא לו את כתב האישום המתוקן, כי אינו זוכר את הדברים. בנסיבות אלו, החליט בית המשפט כי לא ניתן לקבל הודאת המבקש כפי שניתנה והתיק נקבע להוכחות.

2

           שעה שהמבקש לא קיים את חלקו בהסדר הדיוני, הרי שנשמטת הקרקע מתחת לטענה כי העונש שיוטל עליו, אם יורשע לאחר ניהול הליך הוכחות, הינו העונש אליו הגיעו הצדדים במסגרת הסדר טיעון.

           גם עיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי במסגרת הערר שהגיש המבקש בעמ"ת 29488-04-21 מיום 18.4.2021, מלמד כי ב"כ המשיבה ציין כי העונש של 75 ימי מאסר היה במסגרת הסדר טיעון, שלא מומש.

           למעלה מן הצורך, יצוין כי טענת המבקש לוקה בקושי נוסף, שכן המבקש עצור כעת בשנית, עקב הפרת הוראה חוקית – הפרה של תנאי מעצר הבית בו שהה, לאחר ששוחרר ממעצר מאחורי סורג ובריח. הווה אומר, אין קשר הכרחי בין מספר הימים הכולל בהם שהה המבקש במעצר מאחורי סורג ובריח לעונש שיוטל עליו בהליך הנוכחי.

           סוף דבר, בקשת רשות הערר אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית והיא נדחית.

           ניתנה היום, ‏ח' באייר התשפ"א (‏20.4.2021).

_________________________

21026890_Q01.docx  נב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,