1

בשם המבקש:                     עו"ד מיכאל אבוחצירה

           בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט מ' לוי) מיום 8.4.2020, שקיבל את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' בן יצחק) מיום 6.4.2020, והורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים.

1.        נגד העורר וחמישה אנשים נוספים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום, המייחס למבקש ריבוי עבירות של יצוא, יבוא, סחר והספקה של סמים מסוכנים בצוותא, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. כן הוגשה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו. אציין כי בא כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה (בכפוף לזכותו להגיש בקשה בעניין זה בהמשך, לנוכח טענתו כי לא קיבל את מלוא חומרי החקירה).

2

2.        בית משפט השלום (כב' השופט ע' מסארווה) קבע כי במצב הדברים הרגיל, היה מורה על מעצרו של המבקש עד ההליכים "ללא היסוס". זאת, לנוכח חלקו המרכזי של המשיב בביצוע העבירות; טיבן של העבירות שניתן לבצען מכל מקום; ועברו הפלילי של המבקש הכולל הרשעה בעבירה של סחר בסמים. עם זאת, לנוכח משבר הקורונה הפוקד את עולמנו בימים אלו, והחשש שמא יהיה בכך כדי להשליך על בריאות של המבקש, בית המשפט הורה על מעצר המבקש באיזוק אלקטרוני (בכפוף לערבויות) וזאת לאחר שהתרשם מהערבים שהוצעו. בית המשפט הוסיף כי החלטתו תיכנס לתוקף לאחר קבלת חוות דעת סופית של הממונה על איזוק אלקטרוני, וקבע לשם כך דיון ליום המחרת (7.4.2020). בסוף החלטתו הבהיר בית המשפט כי "למען הסר ספק, [המבקש] ישהה במעצר עד החלטה אחרת אשר תתקבל בדיון הנדחה".

3.        בו ביום, 6.4.2020, הגיש המשיב הודעה לבית משפט השלום בה מסר כי הותקנה נקודת בזק חדשה בביתו, ובכך הושלמו ההתאמות הנדרשות לצורך הפעלת איזוק אלקטרוני. בהמשך היום נתן בית משפט השלום (כב' השופטת ש' בן יצחק) החלטה בפתקית, בה הורה על שחרור המבקש ממעצר (בכפוף למילוי התנאים שנקבעו בהחלטה הקודמת) ועל ביטול הדיון שנקבע ליום 7.4.2020. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי.

4.        בית המשפט המחוזי קיבל את ערר המשיבה, ביטל את מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני והורה על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט קבע כי לנוכח העבירות המיוחסות למבקש, קמה עילת מסוכנות שלא ניתן להפיגהבאיזוק אלקטרוני, בין היתר לנוכח העובדה שהמבקש הורשע בעבר בשורה ארוכה של עבירות, ביניהן תיווך לסחר בם בהיותו אסיר. באשר להשפעת נגיף הקורונה, בית המשפט ציין כי מדובר בשיקול אחד מיני רבים, שיש בו כדי להכריע את הכף רק במקרים גבוליים או כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות, כגון מצב בריאותי חמור במיוחד או העדר עבר פלילי. בית המשפט קבע כי המקרה דנן אינו גבולי כלל ועיקר, וכי מדובר במקרה מובהק שבו היה מקום לעצור את המבקש עד תום ההליכים. עוד ציין בית המשפט כי לא היה מקום לשחרר את המבקש לאיזוק אלקטרוני בהחלטה על גבי פתקית ללא דיון במעמד הצדדים, ומבלי שניתנה למשיבה אפשרות לבקש עיכוב שחרור לצורך הגשת ערר מטעמה.

           בהינתן שבמועד מתן החלטתו, המבקש כבר שוחרר למעצר בפיקוח אלקטרוני, בית המשפט הורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד היום בשעה 12:00.

3

5.        על החלטת בית המשפט המחוזי הגיש המבקש את הבקשה למתן רשות ערר שלפניי, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען, בין היתר, כי ניתן להפיג את מסוכנותו, שכן משעה שנתפסו מכשירי הטלפון שלו (שבהם שמורים רשימת אנשי הקשר, קרי לקוחותיו), הרי שהדבר מונע ממנו להמשיך במיוחס לו. עוד נטען כי החלופה שהוצעה נבחנה על ידי בית משפט השלום ונמצאה הולמת; כי כעת, לאחר ששוחרר, לא מתקיימות נסיבות המצדיקות את השבתו למעצר; וכי התפרצות נגיף הקורונה מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה את שחרורו בפיקוח אלקטרוני.

6.        דין הבקשה להידחות. הבקשה דנן היא בקשת רשות לערור "בגלגול שלישי". כפי שהובהר בפסיקה פעמים רבות, רשות שכזו ניתנת במשורה, והיא שמורה למקרים חריגים המעוררים שאלה משפטית עקרונית או לנסיבות חריגות כגון פגיעה בלתי מידתית בחירותו של הנאשם (ראו, בין היתר, בש"פ 8051/16 קסה נ' מדינת ישראל (25.10.2016)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלו. בית המשפט המחוזי בחן את נסיבותיו הקונקרטיות של המבקש ומצא כי לא ניתן להפיג את מסוכנותו בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי אין בהתפרצות נגיף הקורונה כדי לשנות את נקודת האיזון במקרה דנן. החלטה זו, שהגיונה עמה, תחומה כל כולה לדל"ת אמותיו של המקרה דנן, וככזו אין בה כדי להצדיק מתן רשות לערעור.

           אי לכך, הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

           ניתנההיום, ‏ט"זבניסןהתש"ף (‏10.4.2020).

_________________________

20024720_E01.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l