1

1.             הערר שלפניי מופנה נגד החלטות בית המשפט המחוזי באר-שבע אשר ניתנו במ"ת 12845-02-20 ביום 25.3.2020 (השופט י' עדן) וביום 6.4.2020 (השופט נ' אבו טהה) ואשר קבעו כי המשיב – המואשם בתיק העיקרי במספר עבירות מין, אשר לפי הנטען בוצעו בקטינות בתוך המשפחה – ייעצר עד תום ההליכים בבית אימו תחת איזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים, כולל פיקוח אנושי, במקום להיות עצור בכלא.

2.             המדינה, שהגישה את הערר, טוענת כי בהחלטה קמא נפלה שגגה וכי מן הדין להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח מפאת המסוכנות הנשקפת ממנו.

2

3.             מנגד, טוען המשיב כי אין מקום להתערב בהחלטה קמא לאור נימוקיה; כמו כן מוסיף המשיב וטוען, כי בשל התפשטות נגיף הקורונה מן הדין להימנע ככל שניתן ממעצרם של נאשמים כדוגמתו מאחורי סורג ובריח.

4.             הצדדים אינם חלוקים על כך שבידי המדינה ראיות לכאורה אשר מאמתות את האמור בכתב האישום.

5.             הדין עם המדינה.

6.             לית מאן דפליג, כי החלופה היחידה למעצר מאחורי סורג ובריח אשר באה בחשבון בעניינו של המשיב היא מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני. כך קבע בית משפט קמא כנקודת המוצא לדיון שבסופו החליט להעביר את המשיב ממעצר עד תום ההליכים בכלא למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית אימו, בניגוד לעמדתו של שירות המבחן ובניגוד לעמדת המדינה. ברם, לנוכח חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 22ב(ב) לחוקסדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק), כשהוא נקראיחדעםסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-21(א)(1)(ג)(5)לחוק, מעבר כאמור איננו מתאפשר אלא במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים. כלל זה הוסבר באחרונה, בהקשרן של עבירות מין חמורות, בהחלטתי בבש"פ 248/20 פלונינ' מדינתישראל (‏2.2.2020) (להלן: בש"פ 248/20).

7.             כפי שהוספתי והסברתי מאוחר יותר בבש"פ 1230/20, 1232/20 פלונים נ' מדינת ישראל (‏3.3.2020) (להלן: בש"פ פלונים):

"השאלהשישלשאולביחסלאפשרותלהעבירלמעצרבאיזוקאלקטרונינאשםשנעצרמאחוריסורגובריחכשסעיף 22ב(ב) לחוקהמעצריםחלעליו, היאלא "למהלא?", אלא "למהכן?". הנטללהוכיחאתקיוםהטעמיםהמיוחדים, שסעיףזהדורשכתנאילהסתפקותבמעצרבאיזוקאלקטרוניחלףהמעצרהרגילביןכותליביתהמעצר, הואנטלכבדהרובץעלכתפיהנאשם. כפישהוסברבבש"פ 248/20, נטלזהניתןלהריםרקעלידיהבאתממצאיםפוזיטיבייםאשרמצביעיםעלנסיבותיוהמיוחדותשלהנאשםועלהאפשרותהמעשיתלאייןאתמסוכנותובהיותומחוץלביתהמעצר.ביקורתעלשירותהמבחןשלאסיפקממצאיםכאמור[איננה יכולה]לשמשתחליףלממצאיםהפוזיטיבייםהדרושים." (שם, בפסקה 10; ההדגשה הוספה – א.ש.).

3

8.             בתסקירי המעצר שהגיש שירות המבחן בעניינו של המשיב צויין כי הלה מרוכז בצרכיו ואינו מגלה אמפטיה כלפי אנשים אחרים; כי הלה אינו מהסס להשתמש באנשים אחרים לסיפוק צרכיו; כי מדובר באדם בעל דפוסי התנהגות אימפולסיביים ואף אלימים; וכי אין לשלול ביחס אליו את הסיכון להתנהגות מינית פורצת גבולות. כמו כן נאמר בתסקיר כי אימו של המשיב מגוננת עליו וקיים ספק אם תוכל לזהות אצלו דפוסי התנהגות עבריינית. מטעמים אלו, העריך שירות המבחן כי מעצרו של המשיב בתנאים של איזוק אלקטרוני אינו יכול לאיין את מסוכנותו, ולבסוף המליץ להשאירו בכלא.

9.             המשיב חולק על האמור בתסקירים אלה תוך שהוא נאחז בהחלטתו של בית משפט קמא, אשר התרשם בחיוב מאימו וממפקחים אחרים שהציע. דא עקא, כפי שהוסבר על ידי בבש"פ 248/20ובבש"פ פלונים, התרשמות כאמור היא בגדר תנאי בסיסי לקביעת המסגרת של איזוק אלקטרוני לנאשם ואיננה יוצרת טעמים מיוחדים הנדרשים בסעיף 22ב(ב) לחוק. במילים אחרות: באין תסקיר מעצר חיובי לעילא ולעילא, ובאין ממצא פוזיטיבי אשר מצביע על הדרך לאיין את מסוכנותו של הנאשם מחוץ לבית המעצר, אין לדבר על "טעמים מיוחדים" ומן הדין להשאיר את הנאשם בכלא עד תום משפטו. הכלל הזה כפוף, כמובן, לדרישה הבסיסית לקיומן של ראיות לכאורה, אשר במקרה דנן מולאה כדבעי, ולהוראות בדבר הארכת מעצר לנוכח הימשכות המשפט, ששעתן טרם הגיעה.

10.          בית משפט קמא טעה אפוא בהתעלמו מדרישותיו של סעיף 22ב(ב) לחוק ומהשלכותיהן על עניינו של המשיב. המשיב חוסה בצילה של חזקת המסוכנות; טעמים מיוחדים לתמיכה במעברו לאיזוק אלקטרוני – אין; ולפיכך, חייב היה בית משפט קמא להשאירו בעת הזאת בכלא, כפי שהומלץ על ידי שירות המבחן.

4

11.          בהקשר זה אוסיף, למעלה מן הנדרש, את התרשמותי מכך שאיזוק אלקטרוני בבית אימו של המשיב יהא אפקטיבי רק כאמצעי להבטחת התייצבותו למשפט ולמניעת הימלטותו מאימת הדין. אמצעי זה איננו מפיג את החשש כי המשיב, בן 37, ינסה להשפיע, בדרכים-לא-דרכים, על עדותן של המתלוננות, הצעירות ממנו בהרבה שנים, ואולי אף יבצע עבירות נוספות, כאלה או אחרות. התרשמותי זו נובעת, בין היתר, מניסיונו של המשיב לשכנעני – במסגרת הרשות המיוחדת להוסיף על דברי באת-כוחו, שקיבל ממני – כי הינו קורבן של עלילת דם פרי מזימתה של אם המתלוננות ובת זוגו לשעבר; זאת, בשעה שהראיות לחובתו כוללות מסרונים בעלי תוכן מיני מובהק וכן סרטונים בהם מופיעה אישה שמבצעת בו מין אוראלי, אשר שוגרו על ידיו לטלפון סלולרי של אחת המתלוננות, בהיותה בת 14 ו-10 חודשים. 

12.          באשר להתפשטותו של נגיף הקורונה ומצב החירום שנוצר בעטיה – אלו מעלים לדיון שני עניינים טעוני התייחסות. הראשון מביניהם הוא סיכון ההידבקות בנגיף בין כותלי הכלא, ואילו העניין השני הוא הימשכות ההליכים והסכנה של עינוי דין אשר נובעים ממעברם של בתי המשפט לעבודה איטית יותר במתכונת החירום.

13.          באשר לעניין הראשון, כפי שצויין בבג"ץ 2234/20 לשכתעורכיהדיןבישראלנ' השרלביטחוןפנים (6.4.2020),

"כברבתחילתפברוארהשנה, שירותבתיהסוהרנערךלמצבוגיבשהנחיותוכלליםסדוריםומפורטים, שאותםהואמיישםבפועל. זאת, תוךהתייעצותעםהגורמיםהרלוונטייםבמשרדהבריאות. כמוכן, נערכותקנותשעתחירום (נגיףהקורונה) בנושאיםשוניםהרלוונטייםלקבוצתהאסיריםוהעצורים, לרבותלענייןדיוניםבביתהמשפט. עולהכיהוקדשומחשבהוהקפדהגםיחד.

התוצאותהןשעדכהאיןאסירשאובחןכחולהבקורונה. ישנועצוראחדמהימיםהאחרוניםשאובחןכחולהבקורונהוהואמאושפזבביתהחולים. יתרעלכן, שירותבתיהסוהרהודיעעלנכונותולבדוקאתהמצבבשטחמחדש, כיאהלענייןשהואדינמי, ועולהכיכךהואאכןפועל.".

           לאור האמור, סכנת ההידבקות בנגיף הקורונה בין כותלי הכלא תהווה טעם לשחרור הנאשם לחלופת מעצר או למעברו למעצר באיזוק אלקטרוני מחוץ לכלא באחד המקרים הבאים:

           א. מקרה של נאשם שנמצא בסיכון מוגבר להידבקות בקורונה ולהתפתחותה של מחלה קשה מפאת גילו או מצבו הבריאותי;

5

           ב. מקרים בהם קיים ספק ממשי לגבי עצם הצורך לעצור את הנאשם בבית המעצר עד לתום משפטו. במקרים כאלה ממילא קיימת חובה לצמצם את הפגיעה בחירותו של הנאשם, בעודו זכאי לחזקת החפות, עד כמה שניתן: ראו סעיף 1(ב) לחוק.

           ברי הוא, כי מקרהו של המשיב אינו משתייך לקבוצות מקרים אלה.

14.          באשר לעניין השני, המשיב עדיין לא שם. כתב האישום נושא התיק העיקרי הוגש נגדו לפני פחות מחודשיים וחצי, ביום 5.2.2020.

15.          בהתקיים שינוי מהותי בנסיבות, לרבות אלו אשר קשורות להתפשטות הקורונה בבתי הכלא, יוכל המשיב לבקש מבית משפט קמא לעיין מחדש במעצרו ובתנאיו, כאמור בסעיף 52(א) לחוק. בנסיבות הקיימות כעת, מן הדין הוא שהמשיב ייעצר עד תום משפטו בבית המעצר ולא תחת איזוק אלקטרוני מחוץ לכלא (ובוודאי שאיננו ראוי לחלופת מעצר).

16.          הערר מתקבל אפוא. הנני מבטל את ההחלטה קמא ומורה על מעצרו של המשיב בבית המעצר עד תום ההליכים אשר מתנהלים נגדו בתיק העיקרי.

           ניתנה היום, ‏י"ח בניסן התש"ף (‏12.04.2020).

_________________________

20024340_F04.docx  דל

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l