בש"פ 2086/20 – סירליקסוקומנופ נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז לוד מיום 1.3.2020 ומיום 3.2.2020 (השופט ע' דרויאן-גמליאל) ומיום 12.3.2020 (השופטת ד' מרשק-מרום) במ"ת 58519-12-19 |
תאריך הישיבה: |
כ"ט באדר התש"ף(25.03.20) |
|
בשם העוררת: |
עו"ד בדארנהוסאם |
בשם המשיבה: |
עו"ד חיים שוויצר |
1. ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 3.2.2020 ומיום 12.3.2020במ"ת58519-12-19, בגדרן קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העוררת, והורה על מעצרה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
2. נגד העוררת ונגד נאשמים נוספים הוגש כתב אישום, המייחס לה עבירות של יבוא סם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי וסחר בסם מסוכן. על-פי המתואר בכתב האישום, פעלה העוררת כחלק מתוכנית קשר שנועדה לייבא סמים מסוכנים מהונג קונג לישראל. העוררת תיווכה בין מְשַלֵח הסם, לבין אחד הנאשמים בתיק –ג'ואי, במטרה שהסם יועבר אליו בהגיעו לישראל. על-פי אישום נוסף, במועד אחר, מכרה העוררת סם מסוכן לג'ואי ובתמורה קיבלה ממנו סך של 1,000 ₪.
2
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. במסגרת הדיון בבקשה, טענה המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה, ואילו ב"כ העוררת גרס כי לא התגבשו נגדה ראיות לכאורה. בית המשפט המחוזי (השופט ע' דרויאן-גמליאל), סקר את מצבת הראיות שנפרשׂה לפניו, והכריע כי "קיימת תשתית ראייתית מספקת להיותה של [העוררת] חלק מתכנית הקשר והוצאתו לפועל, כמו גם למעורבותה בעבירות של סחר בסם שבוצעו בהזדמנויות אחרות". נקבע, כי הן מסוכנותה של העוררת, הן החשש מפני הימלטותה מן הדין – מצדיקים את מעצרה עד תום ההליכים נגדה. משנקבע כי ישנן ראיות לכאורה, ומתקיימות עילות המצדיקות את מעצרה, נתבקש שירות המבחן לבחון אם ישנה לעוררת חלופת מעצר אפשרית.לאחר שני דיונים שבמסגרתם נבחנו חלופות שונות שהציעה העוררת, קבע בית המשפט המחוזי (השופטת ד' מרשק מרום): "ניתנו שתי הזדמנויות לקבלת תסקירי מעצר ומאלו עולה המלצה חוזרת של שירות המבחן לפיה לא ניתן להמליץ על שחרור [העוררת]". בית המשפט הוסיף, "אזכיר, כי כב' השופט דרויאן-גמליאל העיר עוד בהחלטה מיום 1.3.2020 כי נראה שהסיכוי לשחרורה של [העוררת] ממעצר הוא נמוך למדי ואני שותפה לגישה זו, במיוחד היום. לא רק שלא נמצאו נסיבות מיוחדות המאפשרות לסטות מההמלצה השלילית של שירות המבחן, אלא החלטה של מעצר עד לתום ההליכים היא היחידה שיש לקבל בנסיבות". לפיכך, הורה בית המשפט על מעצרה של העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה.
מכאן הערר שלפנַי.
3
4. ב"כ העוררת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה נגד מרשתו בכל הנוגע לאישום השלישי, המייחס לה עבירות של סחר בסם מסוכן. אשר לאישום הראשון – יבוא סם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע וניסיון החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי – הסכים ב"כ העוררת לקיומן של ראיות לכאורה, אלא שלדידו קיים כרסום מסוים באותן ראיות, ועל כך טען בנימוקי הערר שבכתב ובטיעון בעל-פה. לטענתו, דבריו של ג'ואי, לפיהם העוררת אמורה היתה לקבל מחצית מכמות הסם שהגיעה לישראל, לא נמסרו מידיעתו האישית, אלא 'מפי השמועה'. עוד טען, כי הגם שבפרשייה הנדונה ישנן שתי מעורבות שונות העונות לכינוי 'ראט', יחס בית המשפט את כל ההודעות שבהן דובר על 'ראט' לעוררת, וזו טעות. בנוסף טוען ב"כ העוררת, כי התקשורת בין מרשתו לבין המְשַלֵח, נפסקה זמן רב קודם שהגיע הבלדר לישראל, ומכאן שלא היתה מעורבת בתכנית הייבוא. בהקשר זה הוסיף ב"כ העוררת, כי הבלדר שהביא עמו את הסמים לישראל מעולם לא שוחח עם העוררת, ולא היה עמה בקשר. אשר לקיומה של חלופת מעצר טען ב"כ העוררת, כי בשלילתו את החלופות שהוצעו – הושפע שירות המבחן מקביעותיו של בית המשפט, לפיהן קיימות ראיות לכאורה ביחס למעשים המיוחסים לעוררת ומתגבשת ביחס אליה עילת מסוכנות.
5. מנגד טען ב"כ המשיבה, כי העוררת הודתה בחקירתה על כך ששוחחה עם המְשַלֵח, ומסרה לו את שמו של ג'ואי ופרטי ההתקשרות עמו. העוררת אמרה במפורש, כי סירבה לפעול בשליחות המְשַלֵח, מכיוון שזו עבודה 'מלוכלכת' לטעמה. היא ידעה אפוא מה טיבה של השליחות שלשמה מבקש המשלח לקשור את ג'ואי, ובמה היא כרוכה. אשר לטענה לפיה קיימת מעורבת נוספת העונה לכינוי 'ראט' השיב ב"כ המשיבה, כי משהתייחס ג'ואילראט, הוצגה לפניו תמונתה של העוררת והוא אישר שכוונתו אליה. לבסוף טען ב"כ המשיבה, כי בשל האמור בתסקיר שירות המבחן, הרי שאין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולשחרר את העוררת לחלופת מעצר.
6. לאחר שעיינתי בערר, בתסקירי שירות המבחן ובהחלטותיו של בית המשפט המחוזי, ומששמעתי את טענות ב"כ הצדדים בעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. אמנם, יש טעם בדברי ב"כ העוררת על כך שקיים כרסום מסוים בראיות הנוגעות למעורבותה של העוררת באישום הראשון. אולם, כרסום זה מתייחס בעיקרו לטענות לפיהן העוררת היתה עתידה לקבל כמות נכבדת מן הסם. בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי אין אנו נזקקים לראיות הללו לצורך גיבוש ראיות לכאורה נגד העוררת. "די בעובדה שהקישור בין המשלח למקבל נעשה באמצעותה, כדי להוכיח את הקשר שלה לייבוא" (החלטה מיום 3.2.2020, עמוד 9). מעבר לכך, אין להתעלם גם מן האישום השלישי – סחר בסם מסוכן – שעל קיומן של ראיות לכאורה בעניינו, אין חולק.
7. אני ער לקושי הקיים במציאת חלופת מעצר בנסיבותיה של העוררת – אזרחית זרה – השוהה בארץ לא לה, הרחק ממכריה וממשפחתה. אני גם מוכן לצורך הדיון להניח קיומו של כרסום מסוים בראיות, כאמור לעיל. ברם, בשים לב לעבירות המיוחסות לעוררת ובנסיבות ביצוען לכאורה, ובהתחשב בתסקירי שירות המבחן אשר חזרו ושללו את המפקחים והחלופות שהציעה, אין מקום בנסיבות העניין להורות על שחרורה לחלופת מעצר. היה ובעתיד תוצע על-ידה חלופה אחרת, מתאימה יותר – ניתן יהיה לבוחנה.
8. אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ד' בניסן התש"פ (29.3.2020).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
20020860_O02.docx רי
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l
