1

1.        בהחלטה מושא הערר קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה לצרכיו של סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק) – זאת כתנאי מוקדם למעצרו של העורר בהתאם לסעיף 21(א) לחוק, שבגדרו עתידה להיבחן השאלה בדבר קיומה של עילת המעצר.

2.        הווה אומר: בית משפט קמא טרם סיים את מלאכתווטרם ניתנה החלטה שעליה ניתן לערור לבית משפט זה לפי סעיף 53(א) לחוק. לפיכך, העורר עדיין איננו בגדר "עצור" לו נתונה הזכות לערור כאמור באותו סעיף על מעצרו עד תום ההליכים.

3.        מן הראוי אפוא לאפשר לבית משפט קמא להשלים את מלאכתו וליתן החלטה מלאה– לכאן או לכאן –בנוגע למעצרו של העורר.

4.        בנסיבות אלו, העורר ינמק בכתב, עד יום 27.2.2020, מדוע עררו לא יימחק תוך שמירת זכויות.

2

           ניתנה היום, ‏כ"ה בשבט התש"ף (‏20.2.2020).

_________________________

20013720_F02.docx  מב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l