החלטה

המבקש הגיש בקשה לקבלת חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, ובה עתר לבית המשפט לחייב את המשיבה להמציא לו הנחיית המשטרה בנוגע לתנאי הסף לשיבוץ שוטרים בשטח.

לטענת המבקש, כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בצוותא עם אחר, כאשר הרקע לאירוע נעוץ בכך שהמבקש יחד עם אחר שתו אלכוהול בפתח הבית והשוטרים ביקשו לשפוך את האלכוהול. לטענתו, על פני הדברים לא נראה כי לשוטרים הייתה עילה לעשות כן ובנסיבות העניין נראה כי השוטרים פעלו שלא כדין, שכן לא הייתה אינדיקציה לכך שהוא והאחר עומדים להפר את הסדר הציבורי.

המבקש הוסיף, כי אחד השוטרים המעורבים העיד בבית המשפט, כי הוא משמש כשוטר מבלי לעבור קורס שוטרים. מתוקף כך סבור המבקש כי בהעדר הכשרה בסיסית, נראה כי השוטר פעל שלא כדין.

המשיבה התנגדה לבקשה, מהטעמים שפורטו בתגובתה, ועיקרם כי אין המדובר בחומר חקירה אשר יש בו כדי לסייע למבקש בניהול הגנתו, ובכל מקרה ולאור השלב בו מצוי ההליך הפלילי (לאחר שמיעת פרשת התביעה), ובשים לב למהות החומר המבוקש, מן הראוי היה כי הבקשה ביחס לחומר זה תוגש מכוח סעיף 108 לחוק הנ"ל בפני המותב אשר שומע את הראיות בתיק.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מוצאת כי דין הבקשה להידחות, שכן כמו המשיבה, אני בדעה כי החומר המבוקש לא מהווה 'חומר חקירה' במובן סעיף 74 לחוק.

אפתח בכך, כי הכשרתו או מידת מקצועיותו של השוטר המדובר אינה רלוונטית להגנת המבקש, שכן על פני הדברים ניכר כי השאלה אם הפנייה של השוטרים למבקש הייתה כדין צריכה להיבחן, בעיקר, על רקע האמור בחוק המאבק בתופעת השכרות, (הוראת שעה ותיקון חקיקה), תש"ע-2010, ואילו שאלת חוקיות המעצר צריכה להיבחן על רקע עילות המעצר שבחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.