כמו כן מתבקש רישום הפלילי של יתר עדי התביעה בתיק, שאינם שוטרים: ברוך שרייבר (ע"ת/1), לודמילה חנוכוביץ (ע"ת/2), ילנה פלדמן (ע"ת/3), ולריסה פיקסקוב (ע"ת/4), ובכלל זה תיקים סגורים והליכים שהסתיימו ללא הרשעה.

2. כנגד המבקשים הוגש כתב אישום בת"פ 20615-12-15 בבימ"ש זה, המייחס להם עבירות של הסגת גבול פלילית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, בנסיבות בהן השתתפו באירוע מחאתי כנגד התעללות בבעלי חיים במדגרת שרייבר בקיבוץ רמת הכובש.

בנסיבות אלה, נטען על ידי המבקשים בבקשתם כי החומר המבוקש הינו בבחינת "חומר חקירה" הואיל ויש בו כדי לשפוך אור על גרסאותיהם ומהימנותם של עדי התביעה בתיק- שוטרים ועובדי המדגרה, ועל כן הינו חומר רלוונטי להגנת המבקשים.

מנגד - סירבה המשיבה להעביר את החומר המבוקש, בטענה כי אין במבוקש כדי לסייע להגנתם של המבקשים ועל כן אינו רלוונטי בנסיבות אלה, ואינו מהווה חומר חקירה אותו יש למסור לעיונם במסגרת הליך פלילי.

3. בדיון מיום 8.5.16, טען ב"כ המבקשים כי קו ההגנה בתיק העיקרי תלוי בין היתר בשאלות מהימנות של עדי התביעה שרישומם הפלילי והמשמעתי מבוקש, שוטרים או עובדי המדגרה, כאשר כתב האישום מייחס למבקשים בין היתר ניפוץ חלון, עבירות אלימות, מלל כזה ואחר, והם מעלים טענות הגנה לגבי התנהלות השוטרים ועובדי המדגרה.

בנסיבות אלה יש בעברם הפלילי והמשמעתי של השוטרים ועובדי המדגרה כדי לשמש את ההגנה באופן מובהק בשאלות מהימנות.

כמו כן מתגובת המשיבה לא ברור האם לאחר עיון בגליונות הרישום הפלילי של האזרחים לא נמצא חומר רלוונטי, או אם נמצא חומר והוא לא רלוונטי.

על כן על בימ"ש לבדוק אם קיים עבר פלילי אם לאו.

אם יש עבירה שקשורה לטוהר המידות, או שוטרים שעברו עבירות שקשורות למהימנות, הדבר רלוונטי.

לעומת זאת, טען ב"כ המשיבה כי בהתאם לנוסח כתב האישום כנגד המבקשים, הרי שהוא כללי ואינו מיוחס באופן ספיציפי למי מהמבקשים, ועל כן איש מהם לא יורשע בעבירת אלימות כלפי שוטר או אזרח.

המלל המיוחס למבקשת 1 בכתב האישום הוקלט בוידאו ועל כן אין רלוונטיות לשאלות מהימנות של עדי התביעה.

בנסיבות אלה, מדובר ב"מסע דיג" מצד המבקשים מבלי שיהיה בכך כדי להצביע על תועלת להגנתם, בניגוד לתיקים בהם מדובר בעבירות נגד שוטרים במסגרתם לא אחת נטענות טענות כנגד התנהגותם של השוטרים.

התיק העיקרי קבוע להקראה בפני כב' השופט קרשן ליום 25.5.16.

מדובר באירוע שכולו מצולם ומתועד, כשהנאשמים מסרבים לעזוב שטח פרטי אליו נכנסו שלא ברשות והפריעו לבעלי המקום. הסרטונים מראים כיצד השוטרים פונים בדרכי נועם לנאשמים ומבקשים מהם לעזוב בצורה שלווה, המבקשים מסרבים, ובתגובה- השוטרים מפעילים כוח נדרש מינימלי, מרימים בצורה לא אלימה את הנאשמים ומוציאים אותם החוצה, ללא אלימות.

זאת העבירה של ההפרעה לשוטרים ומבלי שתהיה רלוונטיות לשאלת מהימנות השוטרים. רק למבקשת 1 מיוחסת עבירה של העלבת עובד ציבור המתועדת בסרטון.

הבקשה עצמה מאד כוללנית, ולא מראה תועלת ספציפית.

ההלכה שמחייבת נקבעה בבש"פ 5881/06 (בן עזרי) בו קבעה השופטת ברלינר שבית משפט הוא לא צינור העברה אוטומטי של חומרים לידי ההגנה, ובכל מקרה תיבחן הזיקה לאישום, לנאשם, לרלוונטיות, ואם הרלוונטיות רחוקה - יש לתת משקל בכורה לפרטיות ולזכויות האנשים.

בכל הנוגע לבקשה לעיין בתיקי מב"ד ותיקים סגורים- קבע השופט סולברג בבש"פ 1408/14, שתיקים סגורים אינם חומר חקירה כלל, ובית המשפט לא יכול לעיין בהם, קל וחומר שלא ההגנה. מכוח קל וחומר היישום לגבי מב"דים צריך להיות אף נוקשה יותר.

בע"ח (מחוזי מרכז) 17425-07-15 -נהפכה החלטה של בימ"ש זה שאישר עיון בתיקים סגורים.

4. דיון והחלטה

לאחר שנדרשתי לחומר שהעיון בו מבוקש ולטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

בכל הנוגע לבקשה בנוגע למסירת רישום פלילי ומשמעתי של עדי התביעה השוטרים שנוכחו באירוע, דין הבקשה להידחות.

עיון בחומר נשוא הבקשה מעלה כי לא קיים בעניינם רישום פלילי כלל, והרישום המשמעתי, הקיים בעניינם של חלק מהשוטרים בלבד, עניינו תיקים שנסגרו ו/או עבירות משמעתיות שאינן רלוונטיות לניהול הגנתם של מי מהמבקשים בתיק העיקרי.

בכל הנוגע לבקשה למסירת רישום פלילי בעניינם של יתר עדי התביעה בתיק- הרי שאלו נעדרים רישום פלילי, למעט בעניינו של עד התביעה ברוך שרייבר.

יש לציין כי מרישומו הפלילי של שרייבר עולה כי בין היתר קיימת בעברו הרשעה בגין עבירות אלימות משנת 2011 (שבוצעו בשנת 2006).

עיון בעובדות סעיף 6 לכתב האישום מעלה כי מתוארת מעורבותו של שרייבר באירוע אלימות בינו לבין אחד מהמבקשים, במסגרתו שרייבר הותקף.

יש לציין כי הגם שעיון בהוראות החיקוק המיוחסות לכל אחד מהנאשמים, כמו גם נוסח כתב האישום עצמו, מעלה כי הלכה למעשה לא יוחסה אלימות זו למי מהמבקשים, הרי שבחינת עדויותיהם של המבקשים במשטרה מעלה כי לא זו בלבד ששללו הפעלת כוח מצדם כלפי עובדי מדגרה, אלא שחלקם אף העידו בדבר אלימות שהופעלה כלפיהם ע"י חלק מעובדי המדגרה, מבלי שנקבו בשמו של שרייבר באופן ספציפי (ראו למשל: חקירתו במשטרה של מבקש 6 במשטרה ש' 53; חקירת משטרה של מבקשת 14 ש' 3-6; חקירת משטרה של מבקש 3 ש' 30, ש' 60; חקירת משטרה של מבקש 7 ש' 22-25).

למען הסר ספק יודגש כי אי ציון שמו של העד הספציפי אינה מעידה בהכרח על אי מעורבותו בהתנהגות אלימה, הואיל ומחומר הראיות עולה כי המבקשים לא הכירו את עבדי המדגרה בשמותיהם ובתפקידם (ראו למשל: חקירת משטרה של מבקש 12 מיום 31.3.15 עמ' 2 ש' 23-30; חקירתה של מבקשת 10 ש' 44-46; חקירת משטרה של מבקש 3 ש' 44).

תכליתה של זכות העיון של נאשם בחומר החקירה הינה לאפשר לו קיום הזכות למשפט הוגן, באופן שתינתן לו הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו (בש"פ 4157/00 עופר נמרודי נ' מדינת ישראל, פד"י נד(3) 625, עמ' 633), אולם

נקבע כי אין לפרש "חומר החקירה" שבסעיף 74 לחסד"פ פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את התחולה רק לחומר הראיות הנוגע במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם, אלא כולל אף ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע (בג"ץ 233/85 עלי אל הוזייל נ' משטרת ישראל , לט (4) 124).

ויודגש: הגם שלא מיוחסת לאיש מהמבקשים עבירת אלימות כלפי העד שרייבר, הרי ייתכן ויש בחומר המבוקש כדי להשפיע על מהימנותו של עד זה ביחס להתנהגות אותה ייחס למבקשים. יתרה מכך, עצם הותרת תיאור האירוע האמור בסעיף 6 לכתב האישום, יש בו כדי לצייר תמונה של התנהגות פרועה ואלימה מצד המבקשים באירוע באופן שיהיה בה כדי להשפיע אף על גזר דינם, ככל שיורשעו בדין.

בנסיבות אלה, תתכן רלוונטיות לרישומו הפלילי של העד בעבירות אלימות להגנת המבקשים, ועל כן מדובר בחומר חקירה שיש למוסרו למבקשים.

5. אשר על כן ולאור כל האמור, הריני נעתרת לבקשה כל הנוגע לרישומו הפלילי של העד ברוך שרייבר, ודוחה את יתר חלקי הבקשה.

6. זכות ערעור.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ו, 18 מאי 2016, במעמד הנוכחים.