החלטה

עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובת המבקש.

המבקש חוזר וטוען כי לא קיבל את פלט השיחות. המשיבה חוזרת וטוענת כי העמידה אותו לרשות הנאשם, ואם לא צילם אותו - רשאי הוא לעשות כן במשרדיה. מובן שבעניין זה אין כל עילה לשנות מהחלטתי מיום 2.6.2014 למחוק את הערר. ככל שהחומר לא צולם עדיין, יתכבד המבקש, יסור למשרדי התביעה ויצלם את פלט השיחות, והכול - טרם מועד ההוכחות.

אשר לבקשה בנוגע להליך המעצר של המבקש - המבקש רשאי כמובן לעיין בבקשת המעצר שהוגשה לבית המשפט וכמובן גם בפרוטוקול הדיון, ועל המשיבה מסמכים אלה לרשותו.

בצד זה, על פי הפסיקה, המבקש אינו רשאי לעיין בדוח הסודי שהוגש לשופט בהליך זה, שכן הכלל הוא שהחומר שהוצג לפני שופט המעצרים אינו בבחינת "חומר חקירה" [בש"פ 2270/06 אל עילאווי נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(3) 74 (2006)]. המבקש לא הצביע על טעם מיוחד שיצדיק לסטות בעניינו מן הכלל האמור, ולא העמיד כל בסיס לטענתו כי המשיבה מסתירה מבית המשפט חומרי חקירה.

אשר על כן, לא מצאתי לנכון לשנות מהחלטתי הקודמת. כפי שהוסבר באותה החלטה, אם וכאשר יסור המבקש פעם נוספת למשרדי התביעה ועדיין לא יקבל את מלוא החומר, יהיה רשאי לשוב ולפנות לבית המשפט.

המזכירות תודיע ללא דיחוי לצדדים ותוודא טלפונית.