בע"ח (ירושלים) 19053-09-16 – פ מ נ' מדינת ישראל
בע"ח (ירושלים) 19053-09-16 - פ מ נ' מדינת ישראלשלום ירושלים בע"ח (ירושלים) 19053-09-16 פ מ נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום בירושלים [20.12.2016] כבוד השופטת קרן מילר ב"כ המבקש עו"ד באדר ב"כ המשיבה עו"ד קליין- בהעדרו החלטה
בפניי בקשה לגילוי חומר חקירה שעניינה בדרישה להמציא למבקש גיליון רישום פלילי ותלונות עבר של המתלוננת כנגד המשיב בעבירות אלימות במשפחה. 1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת בת זוגו ותקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוגו. המבקש כפר במיוחס לו בכתב האישום. 2. בבקשה שבפני עותר המבקש לקבל לידיו מידע לגבי תלונות קודמות שהגישה המתלוננת כולל סיבת סגירה, חומר החקירה שנאסף בתיקים אלו, וכן רישומה הפלילי של המתלוננת. 3. המבקש מדגיש כי מדובר בתיק של גרסה מול גרסה ומבהיר בבקשתו כי חלק מקו ההגנה במשפטו מתמקד בטענה לפיה המתלוננת התלוננה בעבר על בעלה ותלונות אלו נסגרו מסיבות שונות, דבר המערער את אמינות המתלוננת. לטענת המבקש, החומר אותו הוא מבקש יסייע לו בהגנתו זו. 4. ב"כ המשיבה טען בדיון שנערך כי הפסיקה קבעה כי אין מקום למסירת מידע בגין תיקים סגורים. לטענתו, אין כל רלוונטיות לרישום הפלילי של המתלוננת, ומהימנותה תיבחן במהלך המשפט. הוא ציין כי מלבד גרסתה של המתלוננת בתיק זה קיים תיעוד חבלות על גופה של המתלוננת ואמירות של המבקש על סולחה שנערכה בין הצדדים. כן ציין כי המתלוננת ביקשה לבטל את תלונתה.
דיון והכרעה 5. המבחן המנחה בכלל ההחלטות הנוגעות לבקשות לגילוי חומרי חקירה הינו מבחן הרלוונטיות. כך גם לגבי רישום פלילי או משמעתי של עדי תביעה אשר עשוי להיות חומר חקירה בהתאם למבחן הרלוונטיות, מבחן שייקבע לרוב לאחר עיון של בית המשפט במעמד צד אחד ברישומים הקיימים (ראו למשל בש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל (2.9.2010) (להלן: עניין נפע); בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי (15.8.2013) (להלן: עניין שימשילשווילי); ע"ח (נצרת) 5390-05-14 חליף נ' מדינת ישראל (1.10.2014)). |
|
6. ב"כ המשיבה מסר לעיוני תדפיס מידע פלילי המתייחס למתלוננת. לאחר עיון בתדפיס זה לא מצאתי כי יש בו רלוונטיות כלשהי להגנתו של המבקש ולפיכך אני דוחה את הבקשה לעניין זה. 7. מוסיף המבקש ועותר לקבל מידע וחומרי חקירה הנוגעים לתלונותיה של המתלוננת בעבר. 8. דומה כי גישת בית המשפט העליון בנוגע לתיקים סגורים ומב"דים נוטה לבחינתם אף הם על פי מבחני הרלבנטיות ואין סגירת דלת ברורה בפני חשיפת תיקים כאלו: "שאלת אמינותו של המתלונן הינה שאלה רלבנטית כשלעצמה, וחומר הנוגע לתקיפת מהימנותו של עד מרכזי עשוי להיות חלק מחומר החקירה, אולם לא תמיד כך. ככל שהחומר המבוקש מרוחק מן העניין המתברר בפני בית המשפט, כך קטנה הרלבנטיות שלו, לעיתים עד כדי הוצאתו ממסגרת המושג: "חומר חקירה". ככל שהחומר המבוקש מתרחק מנגיעה ישירה לאישום הנדון, כך הופכת היותו "חומר חקירה" למובהקת פחות" (בש"פ 3099/08 אברהמי נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (23.2.2009) (להלן: עניין אברהמי)). (עם זאת ראו גישה אחרת שהובעה בבית המשפט העליון לפיה אין שיקול דעת למסור מידע אודות תיקים סגורים - בש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (14.4.2014)). 9. במספר החלטות אומצה הגישה לפיה על בית המשפט לעיין תיקים ולבחון האם ישנה רלבנטיות לאישום בגינו מבוקשים החומרים (עניין נפע; עניין אברהמי;בש"פ 6237/06 קלושנדלר נ' מדינת ישראל (17.12.2006)). 10.עם זאת ברי כי הגישה לגבי מסירת פרטים וחומרי חקירה בתיקים סגורים היא מחמירה ומצמצמת יותר. כמו כן, כאשר נבחנת אפשרות מסירת חומר חקירה בתיקים סגורים יש להביא בחשבון גם את החשש לפגיעה בזכויותיה שם המתלונן וצדדים שלישיים (עניין אברהמי, פסקה 12). 11.בעניין שימשילשווילי, פסקה 13 נקבעו האיזונים הראויים בסוגיה זו: "הנה כי כן, הרשות והסמכות נתונה. עם זאת, בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מב"דים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע דיג" ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו, ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר. גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפראזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו".
מן הכלל אל הפרט |
|
12.במהלך הדיון בבקשה נמסר לי פלט התלונות של המתלוננת. בהחלטה מיום 8.11.2016 הוריתי למשיבה להגיש לעיוני את התיקים המופיעים בפלט למעט תיק שעל פי נושאו אינו רלוונטי לעניין, ולמעט תיק נוסף ישן. המשיבה הגישה לעיוני את יתר התיקים שבפלט. 13.מדובר בתיקים סגורים אשר רובם לא הסתיימו בכתב אישום, אך אחד מהם הסתיים בהרשעה. אני סבורה כי יש להבחין בין תיקים בהם החשוד הינו המבקש שבפני לבין תלונות בהם החשוד אינו המבקש. 14.לגבי התיקים בהם החשוד אינו המבקש, מובן כי מתעצם החשש לפגיעה בזכותה של המתלוננת לפרטיות וכן בזכותם של החשודים באותם פרשות וצדדים שלישיים נוספים שלא ייחשפו התלונות נגדם. מנגד בחנתי האם יהיה בתיקים אלו כדי לסייע להגנתו של המבקש. עיינתי בתיקים אלו ואיני סבורה כי מדובר בחומר הרלוונטי לאישום כנגד המבקש במידה כזו אשר מצדיקה את חשיפתו תוך פגיעה באינטרסים של המתלוננת וצדדים שלישיים. לפיכך איני סבורה כי יש למסור תיקים אלו למבקש. 15.שונה הדבר באשר לשני תיקים בהם המבקש הוא החשוד. בתיקים אלו אני סבורה כי נקודת האיזון משתנה וזאת בשל ההלכה לפיה "נקודת המוצא היא שעל הרשות לאפשר לאזרח לעיין בתיק החקירה נגדו" (הנשיא ברק בבג"ץ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל מחוז י-ם,פ''ד סב(1) 106 (2006)). אחד מתיקים אלו אף עשוי להיות רלוונטי, אם כי במידה מוגבלת לטעמי, להגנתו של המבקש. 16.אשר על כן, המשיבה תמסור לעיונו של המבקש את חומרי החקירה של שני התיקים בהם הוא הנילון (520256/2014; 151655/2014). יובהר כי חומרים אלו אינם כוללים סיכומי תיק ותרשומות פנימיות בהתאם להלכה הפסוקה כי תרשומות כאלו ככלל אינן מהוות חומרי חקירה (בש"פ 948/16 מדינת ישראל נ' פלוני (24.2.2016); בג"ץ 6631/11 זערורה נ' משטרת ישראל (7.2.2013)). 17.מעבר לאמור לעיל הבקשה נדחית. 18.תיקי החקירה יוחזרו למשיבה באמצעות המזכירות. 19.זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בנוכחות הצדדים.
|
