המבקש ציין במסגרת פרשה זו, נעצרו חשודים אחרים אשר הודו בפני מדובבים על ביצוע הרצח , והיו עצורים למעלה מ-30 ימים, כאשר המבקש היה משוחרר.

לגבי הדו"חות הסודיים, המבקש טען כי מאחר והמשטרה טענה בבית המשפט כי בידיה חומר רב נגד עמאש, אזי במצב זה, כאשר בסוף הוגש כתב אישום נגדו ולא נגש האחרים, החומר בעניינו של עמאש הופך להיות חשוב ביותר לניהול הגנתו.

תשובת המשיבה

לעניין חומר החקירה, המשיבה טענה כי החומר נרשם וסודר ע"י איש צוות חקירה ונשלח למשרדה של ב"כ המבקש, והתקבל ע"י המזכירה, ותוקנו כל הדברים הדרושים תיקון.

לעניין המסמכים, המשיבה טענה כי עו"ד סרוג'י ממשרד ב"כ המבקש הגיע למשרדי המשיבה והועמד לרשותו כל החומר על מנת שיוכל לעיין בו ולבדוק מה חסר אצלו.

לעניין התמלילים, לטענתה כל התמלילים הועברו, ויש אסמכתא. כך גם לעניין הרישום הפלילי.

לעניין הדו"חות הסודיים, המשיבה טענה כי כבר נקבע בפסיקה כי דו"חות סודיים אינם מהווים חומר חקירה, אלא מדובר במסמך פנימי שהוא עיבוד של חומר הנוגע לחקירה, לפיכך אין המבקש רשאי לקבלם.

לעניין ההקלטות, המשיבה טענה כי ההגנה קיבלה אישור להעתיק את ההקלטות הנ"ל.

לעניין כרטיסי החבוש של המבקש, לטענתה הם הוזמנו בעקבות בקשות ההגנה והועברו לידיה כבר ביום 26.5.13. לעניין הכרטיסים של שאר החשודים, המשיבה טוענת כי הן אינם רלוונטיים, ואינם מהווים חומר חקירה, מאחר ולא מובן כיצד הם יכולים לסייע למבקש בהגנתו.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, נראה כי אין מחלוקת ביניהם לעניין עתם קבלת חומר החקירה, למעט לעניין החומר הנוגע לדו"חות הסודיים, וכרטיסי החבוש של שאר החושדים.

בנוגע לדו"ח הסודיים, מסכים אני עם עמדת המשיבה כי מדובר מסמכים פנימיים של רשויות החקירה, המהווים עיבוד של חומר חקירה קיים, לפיכך הם אינם מהווים חומר חקירה, ראו לעניין זה:

"אחד מסוגי החומרים, אשר נקבע בפסיקה כי יבואו ככלל בגדר החריג לעיקרון הגילוי, הן "תרשומות פנימית" של רשויות החקירה והתביעה. מסמכים פנימיים אלה - דוגמת: סיכומי חקירה, עיבוד וניתוח הראיות ודיונים פנימיים של רשויות החקירה והתביעה - לא ייחשבו ברגיל ל"חומר חקירה", ולא יהיו כפופים לחובת גילוי ולזכות העיון (ראו: בש"פ 7008/97 מדינת ישראל נ' הורוביץ, פ"ד נא(5) 224 (1997); בש"פ 5989/01 מדינת ישראל נ' פרג ([פורסם בנבו], 27.8.2001); בש"פ 62/02 מדינת ישראל נ' נרקיס ([פורסם בנבו], 31.1.2002)). הטעם לחריג זה הוא החשש כי חשיפת אותם מסמכים הכלולים בקטגוריה המכונה: "תרשומת פנימית" תפגע, למעלה מן הדרוש, בסדרי עבודתן של רשויות החקירה והתביעה, וביכולתן לערוך תרשומות כאלו (השוו: בש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 17.1.2006); בש"פ 10480/07 בניזרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 31.3.2008)).

בפסיקה נקבע עוד כי המונח "תרשומת פנימית" כולל סוגי מסמכים וראיות שונים ואין מדובר בהכרח ברשימה סגורה. האבחנה העיקרית שיש לערוך כאשר מתעוררת שאלה מסוג זה שלפנינו היא האם מדובר ראיות עצמאיות שהושגו בדרך כזו או אחרת במסגרת חקירת המשטרה, או שמא מדובר בסיכומים ותרשומות פנימיים של גורמי החקירה והתביעה, שיש בהם ניתוח או הסקת מסקנות על בסיס חומר הראיות הגולמי (ראו למשל: בש"פ 4357/05 אבו חטאב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.7.2005))." [ראו בש"פ 7553/10 מזל בר אושר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 7.12.2010)].

לעניין כרטיסי החבוש, של שאר החשודים שנעצרו, על פניו, ולנוכח מעצרם והודאתם של חשודים אחרים בתיק זה, נראה כי אכן מדובר בחומר חקירה שיכול לסייע למבקש בהגנתו, זאת לאור ההגדרה הרחבה שניתנה בפסיקה למונח "חומר חקירה", ראו לעניין זה:

"... אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' שבסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעף לחומר הראיות, המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר חקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע. מטבע הדברים אין לקבוע בנושא זה כללים גורפים וממצים. בכל מקרה חייבים נציגי התביעה, ובמקרים של חילוקי דעות - בתי המשפט, להיות מודרכים על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה לאפשר לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה." [בג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט (4) 124, 129 (1995)].

עם זאת, ולנוכח העובדה כי מדובר בחומר שהוא במחלוקת בין שני הצדדים, ראוי ורצוי כי בית המשפט יעיין תחילה בחומר שבמחלוקת, ולאחר מכן יקבע אם מדובר בחומר חקירה [ראו לעניין זה בש"פ 5766/10 נפע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 2.9.2010)].

לפיכך, על המשיבה להעביר לבית המשפט, עד ליום 1.9.13, את כרטיסי החבוש אותם ביקש המבקש. בית המשפט יבחן את החומר, וייתן החלטה משלימה. יודגש לעניין זה כי בשים לב להחלטות שניתנו בתיק העיקרי, ומאחר ונראה כי תחילת שמיעת הראיות לא תהיה בחודש ספטמבר, לא מצאתי מקום להורות על העברת הכרטיסים הנ"ל לעיונו של שופט תורן. ככל שיש דחיפות להשלמת ההליך שלא הובאה לידיעתי יגישו הצדדים בקשה מתאימה.

לגבי שאר החומר המבוקש ע"י המבקש, נראה כי קיימת אי בהירות בין הצדדים על רקע זה, אולם כאמור אין מחלוקת ביניהם כי מדובר בחומר שהמבקש אמור לקבלו. לפיכך, ולמען הסדר הטוב, אני מורה כי בכל הנוגע למסמכים שקיימת אי בהירות לעניין קבלתם, ב"כ המבקש יפנה שוב למשרדי המשיבה, שם ייפגש עם נציג מטעמה, המתמצא בתיק החקירה, ויעברו יחדיו על כל החומר, ובמידת הצורך יעתיק שוב את החומרים החסרים. מובן כי ככל שתתעורר מחלוקת נוספת ניתן יהיה לפנות בבקשה משלימה לבית המשפט.

בשים לב לאמור לעיל, בשלב זה הבקשה נדחית באופן חלקי. על החלק הנותר תינתן החלטה משלימה לאחר שיועברו כרטיסי החבוש לעיוני.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים.