החלטה

1. ביום 22.06.2015 ניתנה החלטה ע"י בית המשפט המחוזי לפיה יוחזר הדיון לבית משפט זה, על מנת לעיין בחומר הנדרש ע"י הסנגור, ולקבל החלטה, לאחר מכן, האם מדובר בחומר חקירה אם לאו.

2. ביום 01.07.2015 הועבר החומר ע"י המשיבה לעיונו של בית המשפט.

3. לאחר שעיינתי בחומר, מצאתי כי יש למסור למבקש את שמות השוטרים אשר השתתפו באותה המשמרת במחסום המשטרתי אשר בוצע לצורך איתור נהגים בשכרות.

המבקש טוען, בין היתר, כי הנתונים של פלט הבדיקה שנערך לו אינם מתייחסים אליו, וכי השוטרים שהיו במקום באותו מועד, ערכו מספר רב של בדיקות, ולכן יתכן בלבול בין נתוניו של המבקש לנתונים של אדם אחר. במצב דברים זה שמותיהם של השוטרים אשר היו במקום, במועד הרלוונטי לכתב האישום, הם בגדר חומר חקירה שיש להעבירו למבקש.

4. מנגד, לא מצאתי כי יש להעביר לעיונו של המבקש את כל הדו"חות שנרשמו לנהגים אחרים, באותו מועד. דו"חות שנרשמו לנהגים אחרים אינם נוגעים במישרין לעבירה נשוא כתב האישום, ולטעמי חורגים מגבולות חומר החקירה. הכללת הדו"חות שנרשמו לנהגים אחרים, אשר אינם מתייחסים לעבירה נשוא כתב האישום בתיק זה, מרחיבה לטעמי יתר על המידה את המונח חומר חקירה.

5. אין באמור לעיל כדי להביא לכלל מסקנה שהנתונים האמורים אינם רלוונטיים להגנתו של הנאשם. עם זאת, לטעמי יש להבחין בין ראיה העולה לכדי חומר חקירה לבין ראיה רלוונטית.

6. כשלעצמי, אני סבורה כי ראיה הנוגעת לאישום אחר, של מי שאינו שותף לדבר עבירה של המבקש, אינה חלק מחומר החקירה בתיקו של הנאשם, אף על פי אמות המידה המרחיבות שנקבעו בפסיקה. עם זאת, היא בהחלט יכולה להיות ראיה רלוונטית לביסוס טענות ההגנה של המבקש.