החלטה

לא נהיר לי הליך של הגשת בקשה לקבלת חומרי חקירה בטרם הצדדים מיצו את הליך ההידברות ביניהם. מהבקשה לא עולה כי הסניגור פנה לתביעה וזו לא סברה כי יש להעביר אליו את החומרים נשוא הבקשה. יתרה מזו, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 4/3/25 במסגרת ת.פ 51504-08-23 עולה כי המאשימה כלל לא הייתה מודעת לקיומה של הבקשה. (הבקשה הוגשה ב- 2/3/25 והדיון התקיים כעבור יומיים).

מאחר ובקשות מעין אלו מוגשות חדשות לבקרים ללא שהתקיים שיח מקדים בין הצדדים מצאתי להאריך בהחלטה זו על מנת להבהיר שדרך המלך היא קודם כל ההידברות ביחס לחומרי החקירה ולאחר מכן הגשת בקשה שמתמקדת בסוגיות שנותרו במחלוקת בין הצדדים וטעונות הכרעה של בית המשפט.

הווי ידוע, כי פעמים הרבה מתקיימת הסכמה בין הצדדים להעברת חומרי חקירה כאמור ואו אז הבקשה מתייתרת או לעיתים מתייתרת חלקית. לפיכך, הדבר נדרש מטעמי יעילות הדיון.

ועוד, קיים גם היבט מהותי, לא רק פרוצדורלי, ביחס להליך ההידברות בין הצדדים, במובן זה שבמסגרתו מתברר אילו חומרי חקירה נאספו במהלך החקירה וקיימים בידי התביעה ואילו לא נמצאים בידה כלל. כך הבקשה מתחדדת בכל הקשור לסעיף הרלבנטי שמכוחו מוגשת הבקשה קרי, סעיף 74 או סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 (להלן: "החסד"פ").

מהתם להכא, בבקשה דנן, סבור ב"כ הנאשם כי היה מקום לחקור אדם מעורב נוסף (ראו סעיפים 3 ו- 4 לבקשה). ככל שהאדם לא נחקר, הרי שממילא חומר החקירה לא קיים ואין לתביעה מה להעביר. בהמשך, ברי הוא, שבסיטואציה מעין זו, שמורה להגנה הזכות לטעון ביחס להשלכות של סוגיה זו על הגנת הנאשם ובכלל. לעומת זאת, ככל שהאדם המדובר נחקר וחומר חקירה זה קיים בידי התביעה הרי שכאן, ככל שהמאשימה סבורה שאין להעביר את המסמכים הנטענים לידי ההגנה אזיי נדרשת בחינה והכרעהלפי סעיף 74 לחסד"פ והעילות מכוחו.