בתי המשפט נדרשו, לא אחת, למהותו של "חומר חקירה", ונקבעו כללים ועקרונות ובין היתר נקבע, כי תכליתה של החובה הקבועה בסעיף 74 לחוק הנ"ל, הינה ליתן לנאשם הזדמנות להתגונן באופן מלא במגמה להבטיח את קיום זכותו של הנאשם למשפט הוגן.

נאמר שיתכן בהחלט כי חומר ראייתי יוגדר כחומר חקירה, אף אם על פי דיני הראיות אין הנאשם רשאי לעשות בו שימוש ישיר במסגרת המשפט והיקף הראיות שהתביעה מחויבת לגלות, עשוי להיות רחב יותר מהיקף הראיות שניתן להגישן לביהמ"ש או לעשות בהן שימוש ישיר באופן אחר, משום שחומר ראייתי עשוי לאצור בקרבו מידע רלוונטי ובעל ערך להגנת הנאשם.

עם זאת, הנחת היסוד היא כי התביעה ממלאת את המוטל עליה במיומנות והגינות וניתן לסמוך על כך כי חומר שלא נאסף ולא נמצא בו עניין לצורך החקירה, אינו בגדר "חומר חקירה" (ר' בש"פ 9322/99 מסראווה נ. מד"י פ"ד נד (1), 376, 382 ב).

5. בענייננו, לאחר שבחנתי את חומר החקירה שהוגש לעיוני הגעתי לכלל מסקנה שרשימת חומר החקירה שהועברה לסנגורית טעונה עדכון ופרוט נוספים.

ראשית, רשימת חוקר החקירה אינה משקפת פרטים המתייחסים באופן נפרד לכל מסמך שבחומר ואינה כוללת את פרטי המסמך כגון סוג הפעולה ותאריך ביצועה, שם העד או החשוד שאליו היא מתייחסת וכן פירוט מינימלי שיבהיר במה מדובר, כפי שנדרש (ראו, למשל, ע"ח (ירושלים) 38815-10-13 אל רחמן נ' מדינת ישראל (9/1/2014)).

שנית, רשימת החומר אינה כוללת התייחסות לחומר החסוי כפי הנדרש.

בהקשר זה יאמר כי למרות הוראת סעיף 78 לחוק האמור שכותרתו "חומר סודי" ושלפיו הוראת סעיף 74 אינה חלה על חומר שאי גילויו מותר, עדיין אין התביעה פטורה מחובת גילויו של חומר חקירה, החוסה תחת תעודת חיסיון ועל התביעה להכין רשימה גם לגבי החומר החסוי שלא יהא בה כדי לגלות את תוכנו או לחשוף את זהותו, אך עדיין תוכל להוות אינדיקציה ולו חלקית באשר לקיומו, והכל במגבלות שמטילה תעודת החיסיון (בש"פ 5221/08 מוחמד נ' מדינת ישראל, וכן ראה בש"פ 7936/08 ליאורה ברקו נ' מדינת ישראל ואח').

שלישית, קיימים מסמכים בתיק שאינם נכללים ברשימת חומר החקירה. כך למשל, הודעת חבר הנאשם, מר נאור כפיר אזרן, מיום 30/9/2014 בשעה 14:35; הודעת מר יאיר אביקזר מיום 9/9/2014 בשעה 12:01 ומזכרים לעניין קבלת מספר הטלפון של העד כפיר.

לאור כל האמור, המשיבה תעמיד עד יום 25/11/2014, רשימת חומר חקירה מפורטת ומעודכנת כמתחייב.

6. ביחס לחומר הרפואי בעניינו של האחר, המדובר בחומר שאינו מצוי בידי המשיבה ובהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, יופנה המבקש למסלול הדיוני הקבוע בסעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") ולו על מנת לאפשר זכות הטעון למי שעשוי להפגע מן ההחלטה בדבר חשיפת החומר- במקרה דנן- הקונה ע"פ האישום (ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (23/1/2014), פסקה 21 למשל).

7. ביחס לעיון בגליון ההרשעות, מאחר שהמידע מצוי בידי המשיבה- תפנה המשיבה לאותו אחר לבקש עמדתו - לציין בפניו כי רשאי להביע התנגדות וככל שתינתן הסכמתו, יועבר עותק הגליון לידי המשיבה. ככל שיתנגד-תועבר אלי עמדתו באמצעות המשיבה- עד יום 25/11/2014.

7. ביחס לפלטי השיחות, המדובר בתקופה הרלבנטית לכתב האישום, ולפיכך מסקנתי היא המדובר בחומר חקירה. לאור כל האמור, הנני נעתרת לבקשה ומורה כי על המשיבה להעמיד לעיון המבקשת פלט שיחות של האחר מיום 14/8/2014 ועד ליום 9/9/2014, בתוך 7 ימים ובמידת האפשר אף קודם לכן.

תזכורת מעקב פנימית ליום 26/11/2014.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשע"ה, 21 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.