6. ככלל, תכלית זכות העיון של נאשם בחומר חקירה, היא לאפשר לו לקיים את הזכות למשפט הוגן באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו, ומשכך על התביעה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר חומר חקירה, ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה, קרי, כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום בנוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי, הינו חומר חקירה כמשמעותו בחוק.

על בית המשפט לבחון מהו חומר חקירה על פי כללי השכל הישר, ולאפשרלב"כ הנאשם הזדמנות הוגנת להכין את הגנתו, אף שאין להפליג למרחקים ולכלול ראיות שהרלוונטיות שלהם לתביעה היא שולית ורחוקה (ראה למשל בש"פ 9322/99 עאבד מסראווה נ' מ"י כב' השופטת בייניש, פד"י נ"ד(1) עמוד 376).

בענין בש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי מיום 13.8.13 נקבע (מפי השופט י' עמית) כי "השלב הראשון בבחינת בקשה במסגרת סעיף 74 הוא בחינת הרלוונטיות של החומר לאישום על פי פוטנציאל ההגנה של הנאשם".....

וכן כי:

"בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מבד"ים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית: האם מדובר ב"מסע דיג" ספקולטיבי: האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים: הזכות לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו: החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט: הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו: ומידת הפגיעה: העיקרון של סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר". "

גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפראפרזה בלבד לגבי התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק החקירה עצמו."

גישה אחרת, מצינו בבש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל מיום 14.4.14 לפיו נקבע כי: "ניתן למסור מידע לגבי מב"דים, בכפוף למבחן הרלוונטיות שבחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, דהיינו כאשר הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון, או כאשר הוא נדרש לבירור מהימנותו של עד, ובעל דין ביקש את הגילוי, אך במקרה דנן נקבע שאין במידע לסייע בהגנה. תיקים סגורים אינם בגדר "חומר חקירה", אין למסור מידע עליהם לביהמ"ש או לנאשם ואין נפקות לשאלה אם המידע עשוי להיות רלבנטי להגנה".

מכל מקום, אין להתעלם מכך, שדיון בסוגית זכאותו של נאשם למידע ממרשם פלילי, נערך (במותב תלתא) , בענין בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ. מד"י , שם נקבע כי לו קיימת התנגשות בין הוראת סעיף 74 המוזכרת, לבין חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ"א 1981, החיקוק "על פיו ישק דבר" הוא החסד"פ .

זאת ועוד, איני סבור שנימוקיו של כב' השופט סולברג בבש"פ 1408/14 תקפים לעניינו אנו שבו אין השיקולים של תקנת השבים והמרשם הפלילי רלוונטיים שכן באותם התיקים המתלוננת דכאן היא מתלוננת גם שם ולא חשודה או נאשמת ומכאן שלא חל הרציונל עליו עמד בית המשפט העליון שם .

מובן כי אין לחשוף אלא חומר אשר יש לו פוטנציאל ראייתי מהותי .

סיכומו של דבר,על רקע השיקולים לעיל , הנני מורה כדלקמן:

רלוונטיות החומר שחשיפתו מתבקשת להגנת המשיב

תיק ראשון : 160873/08

תיק זה, אשר נסגר מחוסר ראיות הינו רלוונטי לטענת ההגנה שהעלתה ב"כ הנאשם . מן התיק עולה שהמתלוננת ובעלה אלכסנדר נמצאו חבולים חבלות קשות ושיכורים בדירתם וחומר הראיות משקף בבירור ניסיון שלהם להטיל את האשמה על אדם שלישי , והמתלוננת אף מסרה אמרה בעניין זה.

לפיכך אני קובע כי יש להעביר לב"כ הנאשם את האמרות בתיק ואת מזכרי השוטרים שביקרו במקום .

תיק שני :90554/15

תיק זה החל כאשר המתלוננת הגיעה חבולה חבלות קשות לבית החולים ברזילי בימים 28/02/2015 ו 03/03/2015 ומסרה כי בן זוגה הכה אותה למשטרה אמרה כי לא זוכרת מה קרה. הנאשם רכטלר שנחקר בארוע זה אומר בחקירתו כי אינו בן זוגה, מצא אותה חבולה מוטלת ברחוב ושיכורה והביא אותה לחדר מיון .

התיק רלוונטי לטענת ההגנה של ב"כ הנאשם והוא קשור ישירות לנאשם ולמתלוננת אינני רואה מקום לכך שהחומר לא יועמד לרשות ב"כ הנאשם וכך אני מורה .

תיק שלישי 195783/09

תיק זה מתעד תלונה של המתלוננת ובן זוגה על תקיפת מצד השכן כאשר מן האמרות עולה כוונה מפורשת להביא למעצרו . השוטר הסייר לא מצא בדירה סימני תקיפה מובהקים , מצא את המתלוננת ובנ"ז שיכורים , חקר את השכן השני שטען כי המתלוננת מטרידה סדרתית והתיק נסגר מחוסר ראיות

גם תיק זה רלוונטי להגנת הנאשם ויש להעמיד את האמרות ומזכרי השוטר לעיון ב"כ הנאשם .

ההחלטה תיכנס לתוקף בתוך 5 ימים מיום פרסומה, על מנת לאפשר לב"כ המאשימה לבצעה או לערור עליה .

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ה, 09 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.

ה