החלטה

1. נוכח עמדת המדינה בעניין תיק המח"ש והמסמכים הנוגעים לו - הבקשה מתקבלת בפריט זה.

2. לעניין הבקשה לעיין במרשם הפלילי והמשמעתי בעניינם של השוטרים, על פני הדברים דין הבקשה דחייה על הסף. אין בבקשה נימוק המלמד מדוע, בהתאם להלכה הקיימת מוצדק להגדיר את המידע המבוקש במקרה זה כחומר חקירה הנוגע לאישום.

3. בעניין רישום פלילי של עד, לרבות מתלונן, הלכה היא כי אין בעצם היות העד מרכזי, או בקיומה של חזית ראייתית בין גרסת עדים ובין גרסת נאשם והצורך להכריע במהימנות העדים כדי להביא לסיווג מידע מן המרשם הפלילי כחומר חקירה.

4. הדברים נכונים לגבי הרשעות קודמות לא כל שכן בעניין מרשם תיקים פתוחים ובעניין מרשם תיקים סגורים אף קיימת מחלוקת משפטית נכבדה האם הדבר מצוי כלל בגדרי סמכותו של בית המשפט. אין בבקשה, על פני הדברים, התייחסות כלשהי למצב המשפטי לגבי המסמך המבוקש או ביסוס משפטי ועובדתי של הבקשה - כנדרש בפסיקת בית המשפט העליון (וראו, למשל, לאחרונה ממש: בש"פ 2447/16 נפטלוביץ', בש"פ 4508-15 סבג ).

5. הדברים נכונים ביתר שאת לעניין גיליון רישום משמעתי וראו לעניין זה החלטתי בבע"ח 15799-01-16 ארליך והאסמכתאות המוזכרות שם.

6. ויודגש, כשם שעצם הרשעתו הקודמת של נאשם בעבירת אלימות, או בעבירת אליות כלפי שוטרים אינה יכולה לשמש ראיה לכאורה לחובתו כי במקרה הנדון נהג באלימות הוא הדין ביחס לעדים, ואולי אף בבחינת קל וחומר. כאמור, פסיקת בית המשפט העליון העקבית בעניין זה קובעת מפורשות, כי אין די בטענות כפי שהוצגו כדי להצדיק קבלת הבקשה. אף נפסק, כי מקום בו אין מוכח פוטנציאל ראייתי ממשי להגנת הנאשם בית המשפט כלל לא יעניין במידע המבוקש שעצם העיון בו פוגע בפרטיות העד (ראו: בש"פ 600/15 הירשמן).

7. לאור זאת, דין הבקשה בפריט זה דחייה על הסף, משאינה מגלה על פני הדברים עילה מוכרת על פי פסיקת בית המשפט העליון. ואולם, ניתנת רשות למבקש להגיש בקשתו מחדש, ולנמקה כיאות הן מן הפן העובדתי והן מן הפן המשפטי. נוכח המועד הקבוע לתיק העיקרי ועל מנת לאפשר סיום הטיפול בבקשה עובר לו, רשאי יהיה המבקש לתקן בקשתו עד יום 25.12.16, בהמצאה ישירה למאשימה ולתגובתה בתוך חמישה ימים.

8. לא תוגש בקשה מתוקנת כאמור על המועד הנקוב, תידחה הבקשה בפריט זה ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.