החלטה

בפני בקשת ההגנה להורות על גילוי רשימה של חומרי חקירה :

ב"כ המאשימה בתגובתו מעלה התנגדות לחלק מן המסמכים הנדרשים על יסוד סעיף 142 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו - 1975 .

הצדדים הגישו עמדתם בכתב ומשלא הגיבו להחלטת בית המשפט בעניין הצורך בקיום דיון בעל פה, ראה אותם בית המשפט כמסתפקים במסמכים המפורטים שהוגשו בכתב ומוותרים על זכותם לדיון בעל פה .

כך או כך, אם סבור אחד הצדדים שזכותו להעלות טענות נפגעה רשאי הוא לבקש מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטה זו בעניין מסוים ולשמוע את הבקשה גם בעל פה .

האיזון אשר נדרש בית המשפט לעשותו בבקשות אלה הינו בין ערכי הפרטיות והסוד המסחרי ובין החובה לקיים הליך הוגן ולאפשר לנאשם להתגונן מפני האישומים נגדו .

במסגרת זו קובע בית המשפט את עוצמת ערך הפרטיות (במקרה של אדם ממש ולא תאגיד ) והסוד המסחרי מחד ואת הנגיעה של החומר הנדרש בכתב האישום מאידך.

המתח בין ערכים אלה הוסבר היטב לאחרונה בפסיקת בית המשפט העליון בעע"ם 7744/10 (פורסם במאגרים)

פעמים רבות, קיימת חובת סודיות על פי דין החלה על הרשות לגבי נתונים שנמסרו לה לצורך פעולתה, ומסירת פרטים אלה מהווה הפרה של הפרטיות. למיצער, בין האזרח לבין הרשות קיים הסכם משתמע לפיו הרשות תעשה שימוש במידע שנמסר לה לצורך פעולת הרשות. כך, לדוגמה, נישום אמור ליתן דיווח מלא לרשויות המס על אודות הכנסותיו, מבלי לחשוש כי מידע זה ייחשף לצרכים אחרים. מסירת מידע שנאסף על ידי הרשות במהלך עבודתה לבעלי אינטרסים מסחריים-כלכליים, חורג מההסכמה המשתמעת בין הצדדים לשמה נמסר המידע או לשמה הצטבר המידע אצל הרשות, ואף מהווה הפרה של חובת הנאמנות של הרשות בידיה נמצא המידע, מה שמהווה פגיעה בפרטיות.

13. קיימת זיקה בין התכלית שבבסיס הבקשה לקבלת מידע לבין הנכונות של בית המשפט להגן על הפרטיות. ככל שהתכלית היא שקיפות לשם הפעלת ביקורת ובקרה ציבורית על פעילות הרשות, עשוי האינטרס של גילוי המידע לגבור על האינטרס של הפרטיות, למרות הפגיעה הקשה לכאורה בפרטיות.