בעח (אשקלון) 14534-01-25 – אלעד גבאי נ' מדינת ישראל
|
בע"ח (אשקלון) 14534-01-25 - אלעד גבאי נ' מדינת ישראלשלום אשקלון בע"ח (אשקלון) 14534-01-25 אלעד גבאי נ ג ד מדינת ישראל בית משפט השלום באשקלון [04.02.2025] החלטה
1. לפניי בקשת המבקש להורות למשיבה להעמיד לעיונו מסמכים אשר לשיטתו הם חלק מחומר חקירה ושלא הועמדו לעיונו וזאת בהתאם להוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982.
כתב האישום: 2. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו 2 אשומים.
אישום מס' 1 - עבירת פציעה כשעבריין מזויין, עבירה לפי סעיף 335(א)(1)/2 + 334 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). אישום מס' 2 - פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין, תשל"ז 1977 ועבירת גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
הבקשה דנן מתייחסת לאישום הראשון בלבד.
3. על פי המתואר באישום הראשון, ביום 8/6/24 סמוך לשעה 00:02 פצע המבקש את המתלונן, סלא אדריס, בכך שחתך את המתלונן פעמיים במותן שמאל באמצעות חפץ שטיבו אינו ידוע. בעקבות פצעי הדקירה אושפז המתלונן למשך יום.
החומר המבוקש: 4. ב"כ המבקש מבקש לקבל את רישומו הפלילי של המתלונן וכן את בקשת המעצר וכתב האישום בהליך בו הוא עצור כעת.
|
|
|
טענות המבקש 5. לשיטת המבקש, מדובר בעד שהינו עבריין סמים ואלימות וקשה לחלוק על הרלוונטיות של עברו הפלילי של העד בתיק זה ביחס ליריעת המחלוקת. 6. הן הנאשם והן העד היו תחת השפעת סמים ואלכוהול בעת האירוע והנאשם טען בחקירתו כי העד תקף אותו קודם בבקבוק זכוכוית והוא התגונן בכך שחתך אותו בסכין, יש ברישומו הפלילי של העד כדי לחזק טענה זו. לדעת ב"כ הנאשם, בית המשפט צריך לקחת בחשבון את הנסיבות לרבות השאלה האם העד הינו אזרח נורמטיבי שלו ותמים או עבריין אלימות שלא מהסס להכות ולחבול בחברו, שאלה זו רלוונטית ליריעת המחלוקת.
טענות המאשימה 7. לטענת המשיבה המרשם הפלילי של המתלונן אינו רלוונטי להגנת הנאשם. לעניין זה ביקשה המאשימה להפנות לבש"פ 4508/15 אורן סבג נ' מדינת ישראל שם נקבע כי "יש למצוא במרשם הפלילי סיוע להגנת הנאשם, סיוע בעל אינדיקציה קונקרטית. תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא בפסקי הדין הנזכרים במרשם הפלילי מידע העשוי לסייע בהגנת הנאשם, אינה מצדיקה פגיעה בזכויות עדים, והיא בגדר מה שכונה על ידי בית המשפט בעניין אל הוזייל "מסע דייג", שאינו מצדיק הכרה במרשם הפלילי של העד כ"חומר חקירה".
8. עוד ציינה המאשימה כי ב"כ הנאשם פנה למאשימה בבקשה לעיון בחומרי חקירה בבוקר דיון ההוכחות ביום 5.1.25, אז מסרה לו המאשימה כי מבדיקה אשר ערכה בחומר האמור, אין ממצאים אשר רלוונטים לתיק ולהגנתו של הנאשם כאמור לעיל.
9. המתלונן העיד זה מכבר בפני בית המשפט, לפיכך לא ברורה למשיבה נפקות הבקשה בשלב זה, שהרי היה מקום להגישה בטרם העיד המתלוננן באם היה נחוץ לב"כ הנאשם חומר החקירה בטרם חקר את המתלונן נגדית.
10. זאת ועוד, טענה המאשימה כי אין ברישומו הפלילי של המתלוננן כדי להוסיף או להפחית מהתשתית הראייתית כנגד הנאשם, שכן פרט לעדותו של המתלונן, הנאשם הודה בכך שדקר את המתלונן.
המסגרת המשפטית: 11. השאלה מהו חומר חקירה תיקבע על פי מבחן הרלוונטיות, בהתאם למבחני השכל הישר וניסיון החיים. (ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר (23.1.2014); בש"פ 10283/09 אליק לדר נ' מדינת ישראל (19.01.10); בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו (13.8.2009); בש"פ 5425/01 יאסין אל חאק נ. מדינת ישראל (5.8.2001) ורבים אחרים. |
|
|
עיון ברישום הפלילי של עד התביעה: 12. באשר לבקשה לעין ברישום הפלילי של עדי התביעה: בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, (7.2.07) קבעה כבוד השופטת ברלינר:
"העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימאלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דווקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים".
ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (6.6.05).
13. בבש"פ בניזרי הנ"ל, אימצה כבוד השופטת ברלינר את המבחנים שהוזכרו בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ' מדינת ישראל (23.11.2000) לצורך בחינת הרלוונטיות של גליון ההרשעות של עד לעניין בירור מהימנותו, אם כי קבעה כי אין מדובר ברשימה סגורה, ואף קבעה כי אין צורך שבכל מקרה ומקרה יתקיימו כל הקריטריונים. ואלו המבחנים: הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד; מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום. ראה גם בש"פ 4508/15 אורן סבג נ' מדינת ישראל .
14. בבש"פ 2447/16 פלוני נ' מדינת ישראל ( 10.8.16) מפי כב' השופט מלצר:
"אפילו כאשר מדובר בעדים מרכזיים בהליך- עובדת בעת משקל בהקשר לתנאי הרלוונטיות - לא די בכך כדי לקבוע כי גיליונות המרשם הפלילי של העדים הינם "חומר חקירה", מכיוון שנוסף לתנאי הרלוונטיות, נדרשת גם אינדיקציה לכך שיש במרשם הפלילי של העד פוטנציאל ממשי קונקרטי לתרום להגנת הנאשם".
מן הכלל אל הפרט 15. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בבקשה, ובשים לב למסגרת הנורמטיבית, ולשיקולים השונים כפי שפורטו בפסיקת ביהמ"ש לעיל, מצאתי לקבל את הבקשה. 16. הטענה המרכזית של ההגנה מתיישבת עם המצוי במרשם הפלילי. ולפיכך קיים פוטנציאל ממשי לסייע למבקש בהגנתו. מדובר בעד מרכזי שעליו עומד האישום כולו. |
|
|
17. יש במרשם הפלילי כדי לחזק את טענת הנאשם כי המתלונן תקף אותו עם שבר בקבוק, עובר לדקירתו.
18. אמנם, המתלונן כבר מסר את עדותו בפני בית המשפט והוא לא נשאל ע"י ב"כ הנאשם בדבר עברו הפלילי, אך דרך הגשת המרשם לבית המשפט שדן בתיק העקרי בין על ידי זימונו מחדש של המתלונן ובין בדרך אחרת היא עניין של בית המשפט שדן בתיק העקרי להחליט בו. בבקשה זו נבחנת שאלת הרלוונטיות להגנת הנאשם ולא השימוש בראיות שנמסרות להגנה.
19. באשר לבקשה הנוספת והיא קבלת כתב האישום ובקשת המעצר בהליך המתנהל כיום נגד המתלונן לא מצאתי רלוונטיות להגנת הנאשם ועל כן בקשה זו נדחית.
20. המשיבה תעביר את המרשם הפלילי של המתלונן לידי ב"כ הנאשם עובר למועד ההוכחות הקרוב.
זכות ערר כחוק.
ניתנה היום, ו' שבט תשפ"ה, 04 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
|




