11. ב"כ המשיבה מוסיף שהבקשה לביטול הקנס המנהלי הוגשה באיחור ב 9/10/2023 ונדחתה בשל איחור זה.

12. ב"כ המשיבה מחדד שהבקשה אינה נותנת כל טעם מדוע הבקשה להישפט הוגשה באיחור, ואינה מעלה כל טענה שיש בה כדי לסתור את חזקת המסירה.

13. בית המשפט הנחה את המשיבה להעביר עותק מהודעת המשלוח בדואר רשום. ניתן לראות מהמסמכים שהועברו לעיוני שהודעת הקנס נשלחה בדואר רשום, התקבלה בסניף הדואר ב14/3/2023, נשלחו מסרונים לנמען להגיע ליחידת הדואר, דבר הדואר לא נדרש על ידי הנמען, ודבר הדואר הוחזר לשולח. ( ראה אישור המסירה וטופס מעקב משלוחים שצורף).

14. איפשרתי לב"כ המבקשת להגיב למענה המשיבה. בתשובתו בכתב פירט ב"כ המבקשת שהמכתב לא נמסר מעולם לידי המבקשת. לטענתו המשיבה לא אזכרה כלל קיומו של קנס מנהלי בהליך העתירה המנהלית שהגיש בנוגע לבנייה נשוא צו ההריסה ונשוא הקנס המנהלי.

15. לגישת ב"כ המבקשת , מחדלה של המשיבה ליידע את המבקשת בדבר הקנס המנהלי, אגב ניהול ההליך בעתירה המנהלית מביא לידי סתירת חזקת המסירה ולגישתו המשיבה לא איזכרה את הודעת הקנס מהטעם שביקשה ליהנות מהריבית שצברה הודעת הקנס המקורית.

16. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מוצא אני שדין הבקשה להידחות.

17. ראשית אציין שלא מצאתי הצדקה לקביעת דיון במעמד הצדדים. אני מוצא שהתמונה העובדתית נפרסה לפני במלואה בטיעונים בכתב וניתן להכריע בבקשה על סמך הטיעונים בכתב.

18. אינני סבור שקביעת דיון נועדה כדי לקדם משא ומתן בין הצדדים לגבי תוספת הפיגורים, כפי שנרמז בבקשה.

19. ראשית עלי לדון בשאלת המצאת הודעת תשלום הקנס.

20. סעיף 35 לחוק העבירות המנהליות , תשמ"ו 1985 ( להלן :"החוק") ברור ומנחה שאחת מדרכי ההמצאה היא במשלוח מכתב רשום לפי מענו של אדם, עם אישור מסירה ותאריך שבאישור המסירה יראה כתאריך ההמצאה .

21. תקנה 15 לתקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו-1986 (להלן: "התקנות") , שכותרתה "המצאת מסמכים" קןבעת חזקת מסירה מהיום ה-20 למשלוח הודעה או מסמך על פי חוק העבירות המנהליות, אם הומצאו במכתב רשום למענו של אדם. פתוחה הדרך על פי תקנה 15 לנמען להוכיח שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם.

22. לעניין זה אציין שאינני סבור שטיעון ב"כ המשיבה לעניין תחולת חזקת המסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תקף. ראשית ספק בעיני אם עבירת קנס מנהלי ששיעורה 25,000 ₪ היא בגדר עבירת קנס לפי פרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי התשמ"ב 1982(להלן: "החסד"פ"). ראה סעיף 221 (ב) לחסד"פ לפיו שיעור הקנס לצד עבירת קנס אינו יכול לעלות על 730 ₪. שנית החוק , והתקנות שהוצאו מכוחו קובעים הסדר שונה וספציפי לגבי דרכי המצאה וחזקות מסירה, מזה הקבוע בפרק ז' בחסד"פ.

23. ב"כ המשיבה הציג לעיון בית המשפט אישור מסירה לפיו הודעת תשלום הקנס נשלחה למענה של המבקשת וחזר מהטעם " לא נדרש".

24. ב"כ המבקשת לא מסר כל טעם מדוע הודעת תשלום קנס שנשלחה למענה של המבקשת לא התקבלה אצלה.

25. ככל שנוגע לכך שההודעה חזרה מהטעם לא נדרש אני מפנה לעפ"א (עבודה ארצי) 44/06 שלום בוסקילה - מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה (נבו 14.05.2007), שבו נדונו הודעות קנס מנהלי שניתנו בגין העסקה שלא כדין בו צויין:

‏‏ "כמוסבר, עצם העובדה שההודעה חזרה בציון "לא נדרש" אינה מספקת כדי להפריך את חזקת ההמצאה. התעלמות מהודעה על משלוח דבר דואר רשום אינה אלא עצימת עיניים שאינה יכולה להוות בסיס לטענה על אי המצאת הודעת הקנס"

26. אציין שהמבקשת וב"כ אינם מפרטים כל טעם שיש בו כדי לסתור את חזקת המסירה. ב"כ המבקשת קיבל לידיו את תגובת המשיבה ממנה עולה שהודעת תשלום הקנס נשלחה למענה הידוע ברחוב הגולן 8א דירה 1 בנתניה, ולא העלה טענה כלשהי בנוגע לכתובת זו. לא הוצגה כל ראיה לפני לפיה נפל פגם בכתובת אליה נשלחה הודעת הקנס המנהלי.

27. טענתו של ב"כ המבקשת לגבי מחדלה של המשיבה ליידע את המבקשת בדבר הודעת הקנס המנהלי אין בה ממש. דרכי המצאת מסמכים קבועות בסעיף 35 לחוק.

28. לכן אני סבור שבנסיבות שלפני קמה חזקת המסירה לפי תקנה 15 לתקנות והמבקשת אינה מצליחה להוכיח שלא קיבלה את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בה ולא עקב הימנעותה מלקבלה.

29. סעיף 13 (ב) לחוק קובע שבית המשפט רשאי להיעתר גם אם הבקשה להישפט הוגשה באיחור אם הוכיח המבקש שהבקשה להישפט עומדת בתנאי סעיף 8א(ו) או " מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטה"

30. סעיף 8א (ו) קובע :

"..(ו) התובע המוסמך רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה."

31. אינני מוצא שבקשה זו מפרטת מדוע הבקשה להישפט לא הוגשה במועד . המבקשת לא מפרטת טעמים כלשהם מדוע נבצר ממנה להגיש הבקשה במועד ומסתפקת בטענה כללית לפיה לא קיבלה הבקשה ובכך , לגישתי, אין די.

32. לכן נותרתי עם השאלה האם קיימים בנסיבות המקרה טעמים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה.

33. כבר נקבע בפסיקה ש"..גובה הקנס אינו יכול לשמש כטעם מיוחד" - עפ"א (מחוזי חי') 35080-03-23 פ.מ. קולינג בע"מ נ' מדינת ישראל - ופרקליטות המדינה המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (נבו 08.05.2023)‏‏.

34. טעמים מיוחדים הם כאלו שיש בהם כדי לבסס חשש שיגרם עיוות דין אם בית המשפט לא ייעתר לבקשה. ( ראה בב"נ (מקומיים כ"ס) 48148-08-23 חוות רעננה בע"מ נ' עיריית רעננה (נבו 04.02.2024)‏‏ ).

35. הבקשה מתמקדת בהליך ההסדרה שבו נקטה המבקשת כדי לקבל היתר בנייה לעבודה נשוא הודעת הקנס המנהלי. אך דומה שהיתר הבנייה המיוחל לא הושג . ולעניין זה אני מפנה להודעת ב"כ של המבקשת בתיק צו ההריסה המנהלי ,מתאריך 10/3/2024 לפיה צו ההריסה המנהלי בוצע.

36. ככל שנוגע לטענת ב"כ המבקשת לגבי כפל ההליכים בנוגע לבנייה האסורה ( צו ההריסה המנהלי והודעת תשלום הקנס) אשיב שב"כ המשיבה הפנה אותי להנחיה 4.1 שהוצאה על ידי היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה , ובה בסעיף 2.2.4 נקבע :

"היחס בין אכיפה מנהלית לקנסות מנהליים:

אכיפה מנהלית לפי סימן ד' לחוק היא הכלי האפקטיבי לטיפול בעבירה בהתהוות. הכלל הוא שבכל מקום בו מטפלים בעבירה באמצעות אכיפה מנהלית יש לשלב הטלת קנס מנהלי ככלי משלים. חריג לכך הם המקרים בהם אין חשוד."

37. לכן דומה שהרשות בנסיבות אלו פעלה בהתאם להנחיותיה.

38. לכן אני מוצא שהמבקשת מתקשה להוכיח שיגרם עיוות דין אם לא איעתר לבקשה.

39. לסיכום אני דוחה את הבקשה שלפני.

40. מזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

41. ערעור כמפורט בדין.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשפ"ד, 31 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.