כתימוכין לטענה זו, צירפה המשיבה לתגובתה פלט מחשב שמתיימר להעיד על משלוח הדואר הרשום. פלט מחשב זה נחזה כמסמך שהונפק על ידי רשות החניה, שכן כך כתוב בכותרתו, ומרכז, ככתוב בכותרת "רשימת דברי דואר רשומים". אין מדובר, כך נראה מהמסמך, באישור משלוח דואר רשום מאת רשות הדואר.

5. תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל''ד - 1974, מקימה חזקת מסירה גם ללא חתימת המקבל, כאשר השליח מוכיח כי אכן שלח את תעודת הקנס בדואר רשום לנמען. בע''פ 30201/06 (מחוזי י-ם) שפריר נ' מדינת ישראל, בסעיפים 11-12 לפסק הדין נקבע כך:

"השאלה היא- האם ראוי שיתקבל אישור שאינו האישור הסטנדרטי של הדואר הרשום, כי אם אישור פנימי של המאשימה כראיה למשלוח הדואר? לעניין זה נראה כי קבלת האישור הפנימי - גם אם זה האחרון נושא את חותמת הדואר, איננה מספקת והיא מחטיאה את מטרת המשלוח בדואר רשום ולא בדואר רגיל. קביעה זו מקבלת משנה תוקף מהעובדה כי אין מדובר בפעולה יוצאת דופן של המדינה. משלוח הודעות על עבירות, כמו גם ניהול הוכחות במשפט לעניין העבירה, הינם חלק ממהלך העבודה היומיומי של המדינה וראוי כי ייעשו באופן התקין ביותר. אין חולק כי במגעה של המדינה עם האזרח ישנו פער מובנה משמעותי בין המשאבים והכוח העומדים לרשות הצדדים, פער המעניק יתרון למדינה.

במקרה שלפנינו, לא הוכיחה המשיבה את משלוח ההודעה במסגרת התקופה הקבועה בחוק, שיש בה כדי לדחות את טענת ההתיישנות. לדידי, הפלט הפנימי אין בו די כדי להסיר את הספק בדבר משלוח ההודעה בדואר רשום. כל עוד זה לא נעשה, אין לומר כי קמה במקרה זה חזקת המסירה כדין, במסגרת הזמן של ארבעה חודשים הקבועה בחוק (ואף לא במסגרת השנה - לו לא היה מדובר בעבירה שצולמה כהגדרתה בחוק). על כן, יש לקבוע כי מאחר שההזמנה לדיון נשלחה למערערת רק לאחר יום 28.08.05 בו הודפסה הזמנה למשפט וכתב אישום, חלה התיישנות על העבירה".

6. בהינתן האמור ובהעדר הוכחה אודות משלוח כנדרש, מרשות הדואר, וכן נוכח הצהרת המבקש שלא נסתרה, לא עמדה המשיבה בנטל המוטל עליה, ויש לקבל את טענת המבקש להתיישנות העבירות.

7. למעלה מהצורך, אציין כי נראה שאף לגופו קיימת למבקש טענת הגנה בגין הדוחות, שכאמור נרשמו בחודשים נובמבר דצמבר 1999, שכן מתעודת בירור פרטים על נוסע של משרד הפנים, שצורפה לבקשתו, עולה כי הוא יצא את הארץ ביום 29.10.99, כאשר אין ברישומים אינדיקציה כי שב באותה שנה לארץ, כך שבחודשים הרלוונטיים הוא כלל לא היה בארץ, וממילא לא הוא זה שביצע את העבירות הנטענות.

8. סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. פסקי הדין מבוטלים, ונקבע כי העבירות נשוא הודעות הקנס התיישנו. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 400 ₪, תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ג, 06 מאי 2013, בהעדר הצדדים.