"עבירת קנס מסוג של "ברירת משפט" - שהיא עבירת "חטא" - מתיישנת בתוך שנה מיום ביצועה, כפוף לסייגים שאינם רלוונטיים לענייננו (סעיף 225א(א) רישה לחוק סדר הדין הפלילי; ע"פ 6629/98 הלר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 346, 354 (2002) (להלן: עניין הלר)); העונש בגינה - הקנס - מתיישן תוך שלוש שנים מיום שהפך לחלוט (סעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 24(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין)). הקנס נהיה חלוט אם לא שולם במועד ומקבל ההודעה לא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, או לחלופין הגיש בקשה לביטולה, בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי. משעה שהקנס הפך לחלוט רואים במקבל הודעת הקנס כמי שהורשע ונגזר דינו (רע"א 10200/07 מנצורי-טחורש נ' מדינת ישראל, פסקה י"ג (1.4.2008)). במצב זה חל סעיף 70 לחוק העונשין הקובע כי "קנס שלא שולם במועדו, יחולו על גבייתו הוראות פקודת המסים (גביה) כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה" (סעיף 229(ב) לחוק סדר הדין הפלילי)"

5. עוד ולשם השלמת התמונה נביא את הוראות סעיף 230 לחסד"פ המורה כי:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו [....]"

התנאים אליהם מתייחס סעיף 229(ה) לחסד"פ מכוונים למקרים שבהם "[...] הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה"

6. במקרה שלפנינו, המבקש מאשר בבקשתו כי לפחות ביום 11.3.2013, בטרם חלוף שנה ממועד ביצוע העבירה, כבר הייתה לו ידיעה לגבי הוצאות הדו"ח, שכן הוא מציין כי במועד זה שלח מכתב למשיבה לביטול הקנס- די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה. בנוסף לכך, הודעת הקנס נשלחה למבקש בדואר רשום. גם אם כי אין הוכחה לכך שדבר הדואר התקבל אצל המבקש, חזקה שהמבקש קיבלו. בעניין כרם ציין בית המשפט העליון כי: "מקום שמדובר בהמצאת הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, הסעיף קובע חזקה שבדין שלפיה אם הוכיחה הרשות ששלחה את הודעת תשלום הקנס בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת הנמען, יש להסיק כממצא עובדתי שההודעה הומצאה לידיו כדין בחלוף 15 יום מעת המשלוח. הנמען יכול לסתור חזקה זו אם יוכיח שלא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם תלויים בו".

7. המבקש אינו חולק על כך כי הוא ביצע את העבירה, אולם טוען לנסיבות "הומנטאריות" שבגינם יש לבטל את הדו"ח. עם כל ההבנה לנטען על ידי המבקש, אינו באמור כדי לפטור אותו מאחריות לביצוע העבירה, ואין בדבר כדי להביא לביטול הודעת הקנס.

8. לבסוף- המבקש ציין כי הוא שילם את הקנס, ומכאן שרואים בו, על פי הדין, כמי שהודה, הורשע ונשא בעונש. גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

9. מן האמור לעיל, לא שוכנעתי כי המבקש הצביע על עילה המצדיקה הארכת המועד להישפט או ביטול הודעת הקנס, ומשכך אני מחליט לדחות את הבקשה.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ד, 01 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.