סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי:

"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה." (ההדגשה אינה במקור).

הבקשה שבפניי הוגשה ביום 26/11/20, והיא מתייחסת לארבעה דו"חות חניה שמספריהם: 19658970, 59951277, 62582572, ו-62817275.

מסתבר כי ביום 4/12/18 הוגשה בקשה להארכת מועד להישפט המתייחסת לאחד הדו"חות, והוא דו"ח מספר 62817275, וזאת במסגרת בע"א 7688-12-18. באותו הליך הורה בית המשפט למבקשת לצרף מסמכים שלטענתה צורפו לבקשת ההסבה שלכאורה שלחה. המבקשת לא צרפה את המסמכים הנ"ל, גם לאחר מתן הזדמנות נוספת על ידי בית המשפט לעשות כן, ואף לא פנתה באופן אחר לבית המשפט. על כן, בקשת הארכת המועד נדחתה בהחלטת בית המשפט מיום 30/1/19. על החלטה זו לא הוגש ערעור.

אשר על כן, ומשלא מצאתי כל ממש בהתייחסותה המאוחרת של המבקשת לעניין זה, הרי שלגבי אותו דו"ח קיימת החלטה חלוטה. משכך, אין מקום לדון כעת בטענות המבקשת לגבי דו"ח זה.

יתר על כן, באותו בע"א 7688-12-18, כנספח לתגובת המשיבה מיום 31/12/18, צורפה טבלה בה פורטו כל הדו"חות, שהיו קיימים באותה עת אצל המשיבה על שמה של המבקשת. מעיון בטבלה עולה כי מופיעים בה גם כל שלושת הדו"חות האחרים אליהם מתייחסת הבקשה הנוכחית. במצב דברים זה, הרי שבפני המבקשת בא דבר קיומם של שלושת הדו"חות הללו בסמוך לאחר מועד הגשת התגובה בבע"א 7688-12-18, כאשר אין זה מעלה או מוריד אם בפועל ידעה על כך, או שלא ידעה על כך מכיוון שעצמה עיניה בדבר השתלשלות ההליך אותו יזמה.

הנה כי כן, וכאשר גם כאן לא מצאתי כל ממש בהתייחסות המאוחרת של המבקשת לעניין זה, יוצא כי המבקשת פנתה לבית המשפט בהליך הנוכחי כשנתיים לאחר המועד שבו יודעה על שלושת הדו"חות. משכך, בשום אופן לא ניתן לומר כי הבקשה הנוכחית הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה להגישה במועד.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להישפט באיחור לגבי כל ארבעת הדו"חות, ומורה על חידוש הליכי הגביה, ככל שיהיה בכך צורך.

נוכח תוצאה זו, יש מקום לחייב המבקשת בהוצאות המשיבה. בקביעת סכום ההוצאות יש להביא בחשבון לא רק את הקדשת הזמן מצד המשיבה להיזקק לטענות המבקשת, אלא גם את העובדה שהמדובר במקרה חריג שבו נעשה ניסיון למקצה שיפורים ביחס להליך משפטי קודם, תוך הסתרת דבר קיומו מבית המשפט. על כן אני מחייב את המבקשת בהוצאות המשיבה בסך של 5,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 18/4/21.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים, ותקופת הערעור תימנה החל מההמצאה.

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"א, 18 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.