"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו."

באופן משלים, קובע סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי כדלקמן:

"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה." (ההדגשה אינה במקור).

בענייננו, המבקשת פנתה אל המשיבה בסמוך לאחר שקיבלה את דרישת התשלום ביום 10/1/21, ופנתה לבית המשפט בבקשתה הנוכחית מספר ימים לאחר שקיבלה תשובה שלילית לפנייתה למשיבה. מכאן ניתן להתרשם כי מאז שקיבלה את אותה דרישת תשלום, המבקשת לא התמהמהה בפנייתה לבית המשפט.

עם זאת יש להידרש לשאלה האם טרם יום 10/1/21 יש לראות את המבקשת כמי שהיתה מודעת לקיומה של הודעת הקנס, או אז המסקנה תהיה שבבחינה כוללת היא כן התמהמהה בפנייתה לבית המשפט ביחס להודעת הקנס האמורה. לטעמי, על אף טענות המשיבה בעניין, התשובה על כך שלילית.

המשיבה אמנם הגישה דו"ח מעקב משלוחים בדבר משלוח דואר רשום ממוען למבקשת, שנשלח אל כתובת הוריה ביום 26/5/20, וחזר לאחר שלא נדרש. אולם מדו"ח זה ומיתר המסמכים שהוגשו, לא ניתן ללמוד כי דבר הדואר האמור הינו דווקא הודעת הקנס בה עסקינן, ולמעשה לא ידוע כלל מהו אותו דבר דואר.

באשר לדרישות התשלום, הראשונה והשניה, הרי שאלה מוזכרות, באופן המקשר למספר הודעת הקנס בה עסקינן, בפלט ממוחשב הנושא סימני היכר של המשיבה. מוכן אני להניח לטובת המשיבה, על אף שלא הובאה ראיה לכך, שמדובר בפלט ממערכת ממוחשבת הכוללת נתונים על משלוחי מסמכים הנוגעים להודעות קנס. אולם המשיבה עצמה טוענת כי אותה דרישת תשלום ראשונה נשלחה בדואר רגיל, ולא בדואר רשום, כאשר לגבי דרישת התשלום השניה הרי אין מחלוקת שהמבקשת קיבלה אותה.

העולה מן המקובץ הוא שבהעדר ראיה למשלוח הודעת הקנס ודרישת התשלום הראשונה בדואר רשום, לא ניתן להסתמך על חזקת המסירה נשוא תקנה 44א לעיל בכדי לראות את המבקשת כמי שקיבלה לידיה מי ממסמכים אלה. משכך, ובהעדר ראיה אחרת לכך שהמבקשת ידעה על קיומה של הודעת הקנס טרם קבלת דרישת התשלום השניה, נותרה המסקנה לפיה גם בהסתכלות כוללת, היא לא התמהמהה בפנייתה לבית המשפט ביחס להודעת הקנס.

במצב דברים זה, ובהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי, אני מתיר למבקשת להישפט באיחור, ככל שהמשיבה תעמד על הגשת כתב אישום כנגדה. לפיכך, ולמען הסדר הטוב, עד ליום 5/5/21 תודיע המשיבה האם בכוונתה להגיש כתב אישום נגד המבקשת.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"א, 05 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.