5. יש אפוא לבחון אם היה צידוק להזמנת צוותי ההריסה - הכל כפי שיפורט להלן.

6. צוות הריסה מיום 27.6.2018

א. בדיון שנערך בפניי ביום 6.3.2018 הגיעו הצדדים להסדר בעניין ביצוע ההריסה מושא הצו.

סעיף 1 להסדר:

עד יום 14.6.2018 תציג המבקשת במחלקת הפיקוח על הבנייה של עיריית ירושלים קווי בניין המסומנים על מפת הנכס ומראים את גבולות או קונטור הבניין הקיים, לרבות הבנייה המפורטת בצו ההריסה.

סעיף 3 להסכם:

עד ליום 3.7.2018 המבקשת תהרוס את הבינוי המצוין בסעיף 2 להריסה מושא הליך זה...

סעיף 4 להסדר:

ככל שהאמור בסעיפים 1 או 3 לא יבוצע במלואו במועד שנועד לכך, ייכנס צו ההריסה מושא הליך זה לתוקף באופן מיידי.

ב. לטענת המשיב, עד ליום 27.6.2018 לא הוגשה במשרדי עיריית ירושלים מפת הנכס אשר היה על המבקשת להגיש עד ליום 14.6.2018. משלא קוים במועד סעיף 1 להסדר, נכנס צו ההריסה לתוקף ולפיכך נשלח צוות הריסה לביצוע הצו.

ג. לטענת המבקשת, בשבוע הראשון של חודש יוני 2018 התייצב נציג המבקשת במשרדי עיריית ירושלים לשם מסירת מפת הנכס, אולם נוכח עיצומים בהם נקטו עובדי עיריית ירושלים באותם ימים לא עלה בידו לבצע את המסירה.

ד. בעניין קיום סעיף 1 להסדר ניתנה החלטתי ביום 27.6.2018 בה דחיתי את טענת המבקשת בדבר המניעה בהגשת מפת הנכס. על המבקשת היתה מוטלת החובה להודיע לבית המשפט, לכל היותר עד יום 14.6.2018, בדבר המניעה הנטענת להגשת מפת הנכס. בפועל, הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההריסה רק בזמן שצוות ההריסה כבר הגיע לשטח הבנייה - שבועיים לאחר המועד שנקבע בסעיף 1 להסדר.

ה. החלטתי לעיכוב ביצוע הצו ניתנה ביום 27.6.2018 בשעה 9:50 בבוקר. צוות ההריסה הוזמן לשעה 7:00 בבוקר.

ו. אף אם ניתנה החלטת עיכוב ביצוע, אני קובע כי היה צידוק להזמנת צוות הריסה ליום 27.6.2018 נוכח אי קיום סעיף 1 להסדר במועדו (ואי הגשת כל בקשה בעניין מאז יום 14.6.2019).

ז. בגין הזמנת שירותי צוות הריסה בתאריך זה, שילמה עיריית ירושלים סך של 6,034.86 ₪ (עמ' 6 לבקשה מיום 18.11.2018). על המבקשת לשאת בהוצאה זו לטובת המשיב.

ח. מובהר כי איני מוצא בדברי בית המשפט המחוזי משום קביעה שלא היה צידוק לביצוע ההריסה דנן.

7. צוות הריסה מיום 4.9.2018

א. בסעיף 4 לתצהירו של מנהל יחידת הריסות באגף רישוי ופיקוח של עיריית ירושלים מיום 18.11.2018 הוצהר כי עבודות ההריסה שבוצעו ביום 27.6.2018 לא הושלמו נוכח ההחלטה לעיכוב ביצוע שניתן תוך כדי ביצוע ההריסה.

לאור זאת ולשם השלמת ביצוע ההריסה מושא הצו, הוזמן והתייצב צוות הריסה במקום הבנייה ביום 4.9.2018.

ב. בימים 30.8.2018 ו-2.9.2018 הוגשו לתיק בקשות על ידי נציג המבקשת וב"כ ובהן נטען כי רוב ההריסה מושא הצו בוצעה זה מכבר. בית המשפט נתבקש ליתן החלטת עיכוב ביצוע נוסף של צו ההריסה נוכח מצבו הבריאותי של אביו של נציג המבקשת אשר מנע לכאורה מנציג המבקשת לבצע את השלמת ההריסה.

הבקשות האמורות לא גובו בתצהיר ערוך כדין ו/או באסמכתאות ולפיכך לא היה בהן כדי להוכיח את אמיתות האמור בהן.

ג. ביום 3.9.2018 הוגשה התייחסות ב"כ המשיב ובה נטען כי הואיל והמבקשת לא השלימה את ביצוע ההריסה אזי אין צידוק בעיכוב נוסף של ביצוע צו ההריסה.

את עמדתה תמכה ב"כ המשיב בתדפיס תכתובת דוא"ל בין ב"כ המשיב לבין נציג המבקשת ביום 2.9.2018. נציג המבקשת כתב:

נשאר במקום קירות הצדדים ותומך שנעשה לאורך הגג. מר דהאן אמר שכדי לאשר את השארת הקיר צריך אישור של המחלקה...

משמע, נציג המבקשת הודה כי יומיים טרם הגעת צוות ההריסה למקום הבנייה המבקשת טרם השלימה את האמור בסעיף 3 להסדר.

ד. לשם השלמת ההריסה בהתאם להודאתו של נציג המבקשת, נשלח למקום הבנייה צוות הריסה ביום 4.9.2019.

ה. בפועל, צוות ההריסה לא ביצע את העבודה משנודע כי אביו של נציג המבקשת נפטר. החיוב הכספי בגין התייצבות צוות ההריסה היה מלא.

ו. עיכוב ביצוע ניתן רק ביום 5.9.2018.

ז. לאור כל האמור לעיל אני קובע כי היה צידוק להזמנת צוות ההריסה והגעתו למקום ביום 4.9.2019

ח. בגין הזמנת שירותי צוות הריסה בתאריך זה, שילמה עיריית ירושלים סך של 9,193.86 ₪ (עמ' 7 לבקשה מיום 18.11.2018). על המבקשת לשאת בהוצאה זו לטובת המשיב.

ט. נוכח התארכות הזמנים ואי השלמת ההריסה שהמבקשת היתה מחוייבת לבצע וכן נוכח בחירת נציג המבקשת וגם בא כוחה להגיש בקשות חלקיות (ראו החלטותיי מהימים 30.8.2018, 2.9.2018 ו-3.9.2018), איני מוצא לקבוע (כפי טענת ב"כ המבקשת) כי המשיב או מי מטעמו פעלו באופן לא הולם בזיקה להגעת צוות ההריסה לשטח ביום 4.9.2019.

8. צוות הריסה מיום 8.10.2018

א. ביום 7.10.2018 הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה.

ב. בשעה 12:04 באותו יום ניתנה החלטת עיכוב ביצוע של צו ההריסה.

ג. צוות הריסה הוזמן לשטח ליום 8.10.2018 לשעה 6:30 בבוקר (עמ' 9 לבקשה מיום 2.4.2019). למרות שניתנה החלטת עיכוב ביצוע הצו יום קודם לכן, ב"כ המשיב לא עצרו את התייצבות צוות ההריסה.

ד. בהחלטתי מיום 26.3.2019 הוריתי לב"כ המשיב להגיש את ההסכם עם קבלן ההריסות בנוגע להסדרי התשלום במקרה של אי ביצוע הריסה וביטול ההזמנה.

מהחלק הרלבנטי של ההסכם שהוגש עולה כי במקרה של ביטול הזמנת צוות הריסה עד 18 שעות טרם שעת התייצבות צוות ההריסה כפי שנקבעה בהזמנה, לא תשולם כל תמורה (עמ' 14 לבקשה האחרונה בהליך 27).

ה. ההחלטה לעיכוב ביצוע הצו ניתנה 18 שעות ו-24 דקות טרם המועד שנקבע להתייצבות צוות ההריסה. היה על ב"כ המשיב לעקוב אחר ההתפתחויות בתיק ובוודאי לא להגיע למצב שצוות ההריסה מגיע לשטח למרות שההריסה עוכבה עוד בחצות היום הקודם.

ו. לפיכך אני קובע כי במקרה זה אין להטיל על המבקשת לשאת בהוצאה זו.

9. כללי

ב"כ המשיב הביעה בבקשתה לפסיקת הוצאות מורת רוח רבה מכלל התנהלותה של המבקשת, תוך שבקשותיה הוגשו תמיד באיחור ובדחיפות.

שקלתי אם יש מקום לחייב את המבקשת בהוצאות בגין התנהלות זו בלבד ומצאתי שבנסיבותיו של תיק זה אין מקום לעשות כן.

יש להדגיש כי במהלך ההדיינות הגיעו הצדדים למספר הסכמות דיוניות, גם כאשר בתחילה נכנסו לאולם הדיונים (בין האולם הפיסי ובין האולם המטאפורי שבין כתבי הטענות) בטענות קוטביות. משמע, מדובר בהליך אשר בפרקים מזומנים בו לא היתה המבקשת חסרת טענות של ממש. לא למותר לציין כי ההליך האופרטיבי הסתיים בשתי החלטות מהימים 4.11.2018 ו-6.11.2018 אשר לא נטו כלל לטובת המשיב. משמע, במבט כולל נראה כי אין להוסיף חיוב בהוצאות מעבר לסוגיית נשיאת המבקשת בהוצאות בגין צוותי ההריסה (בקשה שגם היא לא מתקבלת במלואה אלא רק בחלקה).

סוף דבר

לאור המסקנות אליהן הגעתי לעיל בדבר הצידוק לחיוב המבקשת בהוצאות המשיב ועיריית ירושלים, ולאחר ששקלתי את הוצאות ההדיינות שהיו לצדדים בניהול הליך זה (בעניין הבקשה לחיוב בהוצאות), אני קובע כי על המבקשת לשלם למשיב סך כולל של 16,000 ₪.

הסכום של 15,000 ₪ אשר הופקד בקופת בית המשפט על ידי המבקשת יועבר על ידי המזכירות אל ב"כ המשיב. המבקשת תשלם לב"כ המשיב עוד 1,000 ₪.

ההנחיות האופרטיביות דלעיל ניתנות בהנחה שכבר שולם למבקשת סך של 3,500 ₪ בהתאם להחלטתי מיום 6.11.2018.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.