החלטה

מונחת בפניי בקשה לביטול הודעת הקנס נשוא ההליך דנא, ותגובת המשיבה.

בבקשה טען המבקש כי לא ידע שאסור להחנות את רכבו במקום בו העמיד את הרכב, ומאחר שהחליף מקום מגורים, לא קיבל הודעת קנס לכתובתו המעודכנת.

בתגובת המשיבה נטען כי הרכב הועמד במקום האסור לחניה, בשים לב לעובדה כי במקום מוצב תמרור ב-29, האוסר עצירה וחניית כלי רכב בצד הכביש בו הוצב התמרור. נוכח האמור, נטען כי אין עילה לביטול הודעת הקנס.

חרף זאת, המשיבה צירפה הסכמתה לתשלום הודעת הקנס בסכומה המקורי, בצירוף הוצאות גבייה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים גם יחד, נחה דעתי כי המבקש לא העלה טעמים המשמשים יסוד לביטול הודעת הקנס.

העובדה כי המבקש לא היה ער לעובדה שאסור להחנות את רכבו במקום בו החנה את הרכב, מקום בו ניצב בצד הדרך תמרור ב-29, אינה בגדר עילה מחוורת לביטול הודעת הקנס.

בנסיבות אלה, לא יאוחר מיום 28.2.17 יודיע המבקש האם הוא מצרף הסכמתו לתשלום הודעת הקנס בסכומה המקורי, בצירוף הוצאות גבייה, וככל שלא יסכים לכך, תינתן החלטה משלימה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, ותעורר ההליך בפניי ביום 1.3.17.