בע"א (באר שבע) 21853-10-24 – דולב פרץ נ' עיריית באר שבע
|
בע"א (באר-שבע) 21853-10-24 - דולב פרץ נ' עיריית באר שבע ע"ישלום באר-שבע בע"א (באר-שבע) 21853-10-24 דולב פרץ נ ג ד עיריית באר שבע ע"י ב"כ עו"ד הדר דמרי בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים בבאר-שבע [15.12.2024] כבוד השופטת אורית קרץ החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להישפט על הודעת קנס שניתנה למבקש בגין עבירה מיום 08.04.24 של העמדת רכב בגן, בניגוד לסעיף 46(א) לחוק עזר לבאר שבע (איכות הסביבה), תשנ"א - 1991 (להלן: חוק עזר איכות הסביבה). לטענת המבקש, הוא כלל לא ידע אודות הודעת הקנס שנרשמה ונודע לו אודותיה לאחר שהועברה להליכי גבייה. לגופה של הודעת הקנס המבקש טען כי הוא לא עבר כל עבירה, כיוון שהעמיד את רכבו בדרך עפר ולא פגע בצמחייה/ בגן, אלא בשיח יבש. מתגובת המשיבה עולה, כי הודעת הקנס הוצמדה לשמשת הרכב של המבקש ולאחר מכן ביום 06.03.24 היא נשלחה בדואר רשום למען המופיע במשרד הרישוי - סתוי משה 1/25 בבאר שבע (נספח 2 לתגובת המשיבה, דו"ח גחלת של משרד הפנים). מאחר שהמבקש לא פנה בבקשה לביטול הודעת הקנס ולא שילם את הקנס, העבירה הרשות את הטיפול בחוב לאגף האכיפה - גבייה, ונשלחה אל המבקש התראה ראשונה לתשלום הודעת קנס בדואר רגיל, אל הכתובת המופיעה במשרד הפנים. ביום 05.09.24, הגיש המבקש בקשה לביטול הודעת הקנס, הבקשה נדחתה ביום 30.09.24, תוך שניתנה למבקש הזדמנות לשלם את הודעת הקנס בסכומה המקורי. לגופה של הודעת הקנס המשיבה טענה כי המונח "גן" מתייחס לכל מקום בו צמחים צומחים וכי חל איסור לחנות רכב בשטח גן כאשר עצים או צמחים בסביבתו. ביום 11.12.24 הוגשו מטעם המשיבה דוח פיקוח ותמונות המתעדות את העבירה. ניתנה למבקש אפשרות להגיש תשובה לתגובה, לא הוגשה תשובה. התשתית הנורמטיבית סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: החוק) מסדיר את האפשרויות העומדות לנקנס להביא לביטולו של הקנס. |
|
|
בהתאם לסעיף 229(א)(2) לחוק, נקנס רשאי להודיע בכתב בתוך 90 ימים מהמועד שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס, כי ברצונו להישפט על הקנס. על פי הוראת סעיף 230 לחוק - "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו", דהיינו - "אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה" (סעיף 229 (ה) לחוק). כפי שנפסק לא פעם, בית משפט שנדרש לבקשה להישפט על-ידי מי שלא הודיע על רצונו להישפט, או הודיע על רצונו להישפט, אך הודיע על כך לאחר הזמן שנקבע לכך, צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. דהיינו, האם יש סיבה מוצדקת לאי הגשת בקשה להישפט במועד וכן האם יגרם עיוות דין אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים. (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) ,793, להלן: עניין איטליא). דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה, מצאתי, כי דין הבקשה להידחות. מתגובת המשיבה עולה כי הודעת הקנס נשלחה למבקש ביום 06.03.24 בדואר רשום לכתובת הרשומה במשרד הפנים. מעיון באישור המסירה, אשר סומן נספח א' לתגובת המשיבה, עולה כי אישור המסירה חזר בנימוק "עזב". סעיף 237(א) לחוק קובע כי מסמך שיש להמציאו לאדם לפי החוק, המצאתו תהיה בין היתר במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם עם אישור מסירה. תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי תשל"ד - 1974 קובעת חזקת מסירה ולפיה: " ... בעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". המבקש לא הפריך את חזקת המסירה ולא הוכיח כי לא קיבל את הודעת הקנס מסיבות שאינן תלויות בו. בהתאם להוראות חוק עדכון כתובת, תשס"ה - 2005, תושב חייב לעדכן את פקיד הרישום במשרד הפנים ככל שיש שינוי בכתובת המגורים. על פי הוראת סעיף 2(ב) לחוק: "תושב שלא מסר לפקיד הרישום הודעה על כתובת למשלוח דואר, יראו את המען שנרשם במרשם האוכלוסין ככתובתו למשלוח דואר". מכאן, אם המבקש עזב את מקום מגוריו לכתובת אחרת, היה עליו לעדכן את כתובתו למשלוח דואר במשרד הפנים. מכיוון שלא עדכן את כתובת המגורים, הוא לא הוכיח שהודעת הקנס לא התקבלה אצלו מסיבות שאינן תלויות בו, הוא לא הפריך את חזקת המסירה ולפיכך לא ניתן לקבוע כי התקיים התנאי לפיו הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ומנעו ממנו להגישה במועד. כמו כן, לא הוכח שיגרם עיוות דין אם לא תתקבל הבקשה. כאמור בתגובת המשיבה, בסעיף ההגדרות בחוק העזר איכות הסביבה (סעיף 1) מוגדר "גן" כ - "גן ציבורי, חורשה או שדרה וכל מקום אחר שצמחים צומחים בו, בין שהוא גדור ובין שאינו גדור". המבקש כפר בעבירה, אך מעיון בתמונות שהוגשו מטעם המשיבה עולה, כי המבקש העמיד את רכבו בגן ציבורי ממש, כאשר הוא עומד על צינורות השקיה ועל צמחיה קיימת ומסביבו עצים. להוכחת עבירה לפי סעיף 46((א) לחוק עזר איכות הסביבה, המשיבה לא נדרשת להוכיח השחתת צמחיה, לפיכך אין רלבנטיות לטענת המבקש שהעמיד את רכבו על שיח יבש. די בכך שהמקום הוא מקום שצמחים צומחים בו, בוודאי כאשר העמדת הרכב היא על/ סמוך לצינורות השקיה. |
|
|
בנסיבות אלו, כאשר המבקש הגיש את בקשתו בשיהוי ומשלא התרשמתי כי עלול להיגרם למבקש עיוות דין מדחיית הבקשה, לא מצאתי להיעתר לבקשה להארכת המועד להישפט והבקשה נדחית. בהסכמתה האדיבה של המשיבה, הודעת הקנס תשולם בסכומה המקורי בצירוף הוצאות הגבייה. המזכירות תודיע החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ה, 15 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
|




