החלטה

1. המבקשת, מתמודדת בבחירות הקרובות לראשות עיריית אשקלון, עותרת להשבת שלט תעמולה אשר נתלה על קיר בית משותף. השלט הוסר על ידי פקחי המשיבה ונתפס, לשיטת המשיבה, מכח סמכותה בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) מאחר ועשוי לשמש כראיה בהליך שיינקט כנגד המבקשת.

לכאורה קיימת לפקחים סמכות מכח סעיף 18 לחוק עזר לאשקלון (מודעות ושלטים) להסיר שלט אולם המשיבה לא הפנתה למכלול ההוראות החוקיות המסדירות את הצבת שלטי הבחירות ואף לא את הוראות החיקוק מכוחה שוקלים להעמיד את המבקשת לדין.

2. המבקשת טוענת כי אין צורך אמיתי בשלט כראיה בהליך משפטי אלא די בצילום השלט ומקום תלייתו. המשיבה טוענת כי אם לא "תסגיר" המבקשת את פרטי האחראי לתליית השלט זקוקה היא לשלט כדי שבית המשפט יוכל להתרשם "באופן בלתי אמצעי" מגודלו. המשיבה מציינת כי תשקול השבת השלט אם המבקשת תודה בתצהיר כי תלתה את השלט ותפרט את גודלו והמקום בו נתלה.

צר לי על ב"כ המשיבה אשר נאלצה להגיש תגובה בניסיון להצדיק את הליך תפיסת השלט. עולה חשש כי תפיסת השלט לא נועדה לצרכי הליכים עתידיים כנגד המבקשת וכראייה בהם ונראה כי מונעת משיקולים זרים.

ודאי שאין מקום להתנות השבת השלט בקבלת הודאות שונות מצד המבקשת במיוחד שעה שממילא בקשתה נתמכה בתצהיר המהווה הודאה כי לבקשתה נתלה השלט. סעיף 23 לחוק העזק הנ"ל מקים חזקת אחריות ואין להתנות השבת השלט בהודאות או מתן פרטים של אנשים נוספים המעורבים ב"עבירה".

לא מצאתי נימוק משכנע בדבר נחיצות הראיה להליך משפטי עתידי ובמקרים נדירים מציגה המשיבה את השלט עצמו כראיה. המשיבה יכולה להציג ראיות משניות, למדוד ולתעד את השלט שבחזקתה ולאחר מכן להשיבו למבקשת ולא ייפגע ההליך המשפטי אם יושב השלט למבקשת.