בע"א (אשדוד) 30604-01-15 – מיכאל איליגוייב נ' עיריית אשדוד
בע"א (אשדוד) 30604-01-15 - מיכאל איליגוייב נ' עיריית אשדוד ואח'שלום אשדוד בע"א (אשדוד) 30604-01-15 מיכאל איליגוייב נ ג ד 1. עיריית אשדוד 2. יוסף כהן 3. עליזה כהן בית משפט השלום באשדוד [17.04.2016] כבוד השופט יהודה ליבליין המבקש ע"י ב"כ עו"ד מיכל חנדרוס המשיבים ע"י ב"כ עו"ד מאיר בירנבויים ע"י ב"כ עו"ד אדמית כהן וינשטוק החלטה
בפני בקשת המבקש ליתן צו המתיר לו לעיין בתיק החקירה, שעל יסודו הגישה המשיבה 1 כתב אישום כנגד המשיבים 2 ו - 3, שעניינו עבירות על חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965 (להלן - "חוק התכנון והבנייה").
את הבקשה מבסס המבקש על הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א - 2001 (להלן - "חוק זכויות נפגעי עבירה").
המשיבים 2 ו- 3 מתנגדים לבקשה וטוענים בהקשר זה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר ערוך כדין, שכן התצהיר ובו טענות לנזקים לכאורה שנגרמו למבקש נחתם על ידי באת כוח המבקש ולא על ידי המבקש עצמו. עוד טוענים המשיבים 2 ו - 3 כי בקשה דומה שהגיש המבקש במסגרת התיק האזרחי המתנהל בין הצדדים (תא"מ 19281-08-13) נדחתה על ידי כב' הרשמת כרמית חדד. לבסוף, נטען על ידי המשיבים 2 ו - 3 כי כל מטרת המבקש היא לערוך מסע דייג פסול ואין בידו כל זכות לקבל את המידע המבוקש על ידו.
המאשימה מבקשת לדחות את הבקשה בטענה כי כתב האישום הינו בגין עבירת חטא ועל כן המבקש אינו נופל בגדרו של חוק חוק זכויות נפגעי עבירה.
דיון |
|
חוק זכויות נפגעי עבירה מקנה את הזכות לנפגע עבירה לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד מי שפגע בו לכאורה, וזאת כאשר כתב האישום הינו בעבירות עוון ופשע (ראה סעיף 9 לחוק). החוק איננו מקנה לנפגע זכות לעיין בחומר החקירה המצוי בידי המאשימה. אשר על כן, על פני הדברים, זכאי המבקש לקבל מן המאשימה העתק מכתב האישום שהוגש כנגד המשיבים 2 ו - 3.
אעיר בעניין זה כי טענת המשיבה 1 כי בקשה זו אינה נופלת בגדרו של חוק זכויות נפגעי עבירה שכן כתב האישום מייחס למשיבים 2 ו - 3 עבירת חטא בטעות יסודה, שכן המשיבים 2 ו - 3, נאשמים, בעבירה על סעיף 204 (א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, שהיא עבירה שמאסר בצידה ועל כן, איננה עבירת חטא. בהתאם, המבקש זכאי לקבל לידיו את כתב האישום והמאשימה תמסור לו אותו. עוד אציין כי תמוהה בעיני תגובת המשיבה 1 בהליך זה שכן בהליך האזרחי, השאירה המאשימה בקשה דומה לשיקול דעת בית המשפט.
אעיר בהקשר זה, כי גם אם מדובר היה בעבירת חטא הרי שלהשקפתי היה מקום למסור למבקש העתק מכתב האישום, וזאת בהעדר טענה ספציפית לחיסיון, שכן עניין זה נובע מעקרון פומביות הדיון ולפיו דיונים בהליכים פליליים בבית המשפט מתנהלים באופן עקרוני בדלתיים פתוחות.
מנגד, אין בידי לקבל את בקשת המבקש לקבל לידיו את חומר החקירה המצוי בידי המאשימה וזאת ממספר טעמים: ראשית, המבקש איננו מצביע על מקור זכותו לקבל לידיו את חומר החקירה. כאמור, חוק זכויות נפגעי עבירה מגביל את זכותו של הנפגע לקבל מידע בדמותו של כתב האישום, וכן מידע בדבר התנהלות ההליך (ראה בעניין זה סעיף 8 לחוק).
שנית, המבקש הגיש בקשה בעניין זה במסגרת ההליך האזרחי בין הצדדים, ושם מקומה של בקשה מסוג זה להשקפתי, אלא שבקשתו נדחתה על ידי בית המשפט. בעניין זה אציין כי המבקש "שכח" לציין עובדה זו בבקשתו ודי היה בכך כדי לדחותה.
שלישית, כנטען על ידי המשיבים 2 ו - 3 הבקשה איננה נתמכת על ידי תצהיר מטעמו של המבקש שהוא צד להליך, אלא, נתמכת על ידי תצהיר בגצי שנחתם על ידי באת כוח המבקש. היות שכך, נעדר מן הבקשה הבסיס העובדתי הנדרש לה, שכן באת כוח המבקש בעצמה מציינת כי אין לה ידיעה אישית בדבר הטענות העובדתיות המופיעות בתצהיר, אלא, מקור ידיעתה הם מדברים שנמסרו לה על ידי המבקש ועל ידי מהנדס מטעמו. זוהי כמובן עדות שמיעה שאין להתבסס עליה.
אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל, במובן זה שהמאשימה תמסור לידי המבקש את כתב האישום נשוא הליך זה.
|
|
ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.
|
