9. המשיבה מצטטת שלושה הליכים בהם נקבע כי העירייה פועלת בגדר סמכותה בפנותה קראוונים מחוף אילת (ה"פ 39286-04-10, ע"פ 25503-05-13 ו-56425-03-14).

10. על כן מבקשת המשיבה לדחות את בקשת המבקש ולבטל את עיכוב הביצוע לגבי פינוי הקראוון שאליו התייחס המבקש ואף שלושת הקראוונים הנוספים, כאשר לעניין זה הוצג מכתבה של המאשימה למשטרת אילת בו היא מבקשת את סיוע המשטרה.

דיון והכרעה:

11. בדיון מסר המבקש שהוא גר בקראוון מזה 10 שנים. הוא אינו מסוגל לגור בבית והתגורר במקומות שונים ברחבי הארץ. הוא היה בים המלח והוחלט לבנות מחנה לקמפינג בלבד. משם עבר לצומת הערבה שבה היה אמור להיות חניון פתוח. משם הגיע לאילת בזמן הסגר. שמשון משיח חברו, מהמרינה, הזמין אותו להגיע. רק לאחר שנה וחדשיים הגיעה העירייה. המבקש הודה שהשכיר שני קראוונים, האחד שייך לבתו. המבקש לא הכחיש שיש בבעלותו ובחזקתו קראוונים נוספים מעבר לקראוון בו הוא גר, לדבריו. הוא התחייב שיחזיק רק קראוון אחד שבו יגור וישלם כסף עבור מגוריו באותו קראוון. המבקש שאל לאן יוכל לעבור עם הקראוון שלו. בחולון ורעננה יש מקום מוסדר להחניית קראוונים חינם אין כסף. לדבריו אין לו 4 קראוונים והמצהיר מטעם המשיבה שקרן.

12. בתגובה השיבה המשיבה שהמבקש מציג בפני בית המשפט מצג שווא. הוא הקים לעצמו עסק של 4 קראוונים וטען טענות שאין בהן דבר. בתיק 49045-03-20 קבע כב' סגן הנשיא השופט לוי כי מעונוע (המוגדר כקראוון) הינו מחסה כאמור בחוק העזר וכי הצבת מחסה ןשימוש בו במשך כל ימי השנה אסורה למעט במקומות בהם התיר זאת ראש העיר בכתב. עוד נקבע, בסעיף 4א לחוק העזר, כי לא יעמיד אדם מעונוע על שפת הים כל שעות היממה למעט במקומות מוסדרים.

13. המשיבה הפנתה - בנוסף - לסעיף 6(ב) לחוק העזר לפיו רשאי ראש העירייה סדרן פקח או שוטר לסלק מחסות שהוקמו הועמדו או הוצבו על שפת הים או במקומות ציבוריים בניגוד להוראות חוק העזר.

14. המשיבה ציינה כי העירייה החליטה להסדיר המקום ופינתה את רוב הקראוונים (הוצבה מפה של הקראוונים שסולקו ואלה שעדיין שם) שכן הסדר הציבורי מחייב את שמירת הסדר הניקיון וחופש הגישה למשאב הציבורי. המשיבה הפנתה לעת"מ 13470-07-13 שרביט נ. עיריית חיפה.

15. המשיבה הודיעה שיוקצה על ידי העירייה מתחם בתשלום אליו יוכלו הקראוונים להתפנות.

16. לאור דבריה הסכים המבקש להתפנות בתאריך 15.5.2022 והתחייב שלא להשכיר את הקראוונים שלו. הוא בקש התחשבות במצבו.

17. ומכאן להחלטתי: בתיק 49045-03-20 אכן נקבע על ידי כב' השופט לוי, לאחר ניתוח סעיפי חוק העזר השונים ותוך הסתמכות על עפ"א 25503-05-13 בנג'ו נ. מדינת ישראל, כי "למבקשת יש סמכות לפנות קרוואן, מעונוע כהגדרתו בחוק העזר מכוח חוק העזר ובכלל זה לאורך חופי הים ומקומות ציבוריים".

18. בחוק העזר נקבע כי אדם יוכל להעמיד קראוון רק במקומות שהותרו בכתב על ידי ראש העירייה.

19. המקומות האסורים, על פי חוק העזר, צריכים להיות מצויינים בשילוט מתאים.

20. על פי התמונות שהציגה המשיבה, אכן הוצב שילוט האוסר העמדת קראוונים (במקום שבו הוצבו הקראוונים של המבקש) לתקופה העולה על 7 ימים ואף זאת למטרת נופש בלבד, כאשר קראוון שמוצב אמור להיות מאויש על ידי הנופשים מרבית שעות היממה וכן הוצג שלט נוסף האוסר הקמת קרוונים בשטח.

21. אין מחלוקת כי הקראוון של המבקש הוצב למטרת מגורים ולא למטרת נופש. המבקש טוען זאת בריש גלי.

22. בנוסף עולה מטיעוני המשיבה כי המבקש לא בא בידיים נקיות עת השמיט מבקשתו את העובדה כי בבעלותו או בחזקתו 3 קראוונים נוספים, חוץ מהקראוון בו הוא גר, אותם הוא משכיר כאשר הוצגו פרסומים על גבי הקראוונים עצמם ובפרסום ברשת חברתית להשכרת הקראוונים וכי גם לגבי קראוונים אלה קבל המבקש הודעת פינוי אך לא פינה אותם.

23. משהוכחו (ואף לא הוכחשו) טענות המשיבה ולאור העובדה שמדובר בקראוון המשמש למגורים, בניגוד לחוק העזר, אין מקום להעתר לבקשת המבקש לביטול הודעת הפינוי ואני דוחה את בקשתו למנוע את פינוי הקראוונים שלו. אם לא יפנה המבקש את הקראוונים שלו עד 22.3.2022 תוכל המשיבה לעשות זאת.

24. בנוסף מחייבת המבקש בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח שישולמו למשיבה תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, 15 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.