2. לאחר עיון בחוות דעת המומחה ובהשלמתה, בנימוקי ב"כ התובע בבקשתה, ובתשובות ב"כ הנתבע בתגובתו, אינני מוצאת שיש מקום או הצדקה לחרוג מהנהלים המקובלים הנוגעים למומחים רפואיים המתמנים מטעמו של בית הדין בתביעות מהסוג בו עסקינן, ולאפשר חקירתו בפני בית הדין.

בנסיבות המקרה שבפני לא מצאתי בבקשת התובע טעמים כלשהם ובוודאי לא טעמים מיוחדים שיש בהם כדי להיעתר לבקשה (ראו לעניין זה הנחיה מספר14(ד) להנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי מיום 13.04.10).

בתי הדין חזרו וקבעו, כי אין להתיר חקירה נגדית של מומחה רפואי, למעט במקרים חריגים וזאת בהסתמך על ההנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים המתירות לצדדים להפנות שאלות הבהרה למומחה באמצעות בית הדין.

כך למשל נפסק -

"הדרך המקובלת לחקור את המומחה לגבי חוות דעתו הינה,אפוא, להציג, באמצעות בית הדין, שאלות הבהרה למומחה בכתב. וכך נפסק: 'העיקרון שביסוד הוראות אלה הוא, שחוות דעת המומחה איננה עדות לטובת אחד הצדדים, ואין מוגשת על-ידי אחד הצדדים, ועל כן אין זכות לחקירה נגדית של המומחה" (דב"ע נה/0-166 המוסד לביטוח לאומי - איטה שטיין, פד"ע לז 577).

וכן נפסק -

"העדר חקירה נגדית פוטר את אב בית הדין מלשמוע חקירות נגדיות שלעתים קרובות הן ארוכות, מיגעות ובלתי מועילות.

חקירה נגדית גוזלת זמן רב מבית הדין. במקרים רבים חקירת העד המומחה אינה מוסיפה לידיעת בית הדין. השאלות החשובות ניתנות להישאל בכתב, ותשובות העד המומחה הן מדויקות יותר כאשר הוכנו בשקט ולא תחת לחץ של חקירה נגדית. כך יושג חסכון בעלות ההליך ותגבר יעילותו, החקירה הנגדית הופכת במקרים רבים מבחן לכוחותיו ולסבלנותו של העד במקום להיות מבחן למומחיותו ולנכונות חוות דעתו.

בנסיבות אלה קשה יותר לשכנע מומחים בעלי שם לבלות שעות רבות בבתי המשפט, ולחשוף את עצמם ללחץ של חקירה נגדית. לעומת זאת, הכנת חוות דעת ומתן תשובות לשאלות הבהרה כרוכות בפחות זמן ומתח, וקל יותר בדרך זו לשכנע מומחים לשתף פעולה עם בית המשפט במתן חוות דעת.

בסופו של דבר, הנוהל של שאלות הבהרה משיג את רוב רובן של מטרות החקירה הנגדית, ובדרך יעילה יותר..." (דב"ע נז/0-169 אברהם סמנוביץ - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך ל(3), 339).

אשר לעברו הרפואי של התובע, כבר הובהר בהחלטות שניתנו בבקשות התובע שהוזכרו לעיל, כי תפקידו של המומחה מסתכם בקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה, ואינו מחויב לקבוע מה הגורם למחלה.

העדר הסבר למקור המחלה אינו מחייב את המסקנה כי העבודה היא שגרמה לה.

3. אשר על כן, ומהטעמים שפורטו לעיל, אנו חוזרים ומפנים את תשומת לבה של ב"כ התובע לאפשרות העומדת בפני התובע לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות, וזאת ביחס לממצאים העולים מחוות דעתו של דר' מרדכי קליגמן לעומת אלו העולים חוות דעת המומחה.

בקשה כזו יוכל התובע להגיש תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו, וככל שתוגש, תכלול את השאלות המוצעות ואת הנימוקים התומכים בהפניית שאלות אלה, ותומצא ישירות לצד שכנגד לצורך מתן תגובה בכתב תוך 10 ימים, מיום קבלת הבקשה. לאחר קבלת התגובה ייתן בית הדין את החלטתו.

ככל שיבחר התובע שלא להגיש בקשה מעין זה, יודיע על כך לבית הדין, ולאחר מכן יינתן פסק דין.

4. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ג, (29 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.