4. לטענת המערער, ועדה בהרכב כמעט זהה לוועדה נשוא הערעור התכנסה בעניינו פעמיים במהלך שנת 2008. על החלטתה הראשונה הוגש ערעור לבית דין זה ובהסכמת הצדדים הושב העניין לפתחה. אלא שהוועדה לא השכילה למלא אחר מצוות פסק הדין ועל כן הוגש על החלטתה ערעור נוסף. במסגרת פסק דינו של חברי השופט גולדברג, מיום 9.3.2009, נקבע כי דין הערעור הנוסף להתקבל, וכי עניינו של המערער יובא בפני וועדה בהרכב חדש, בפניה לא יעמדו ההחלטות הקודמות של וועדת העררים מושא אותו הליך ואף לא פסקי הדין של בית הדין. לשיטת המערער כוונת הדברים הייתה לאפשר למערער "לפתוח דף חדש" אל מול וועדות אי הכושר. אשר על כן, חיובו של המערער לחזור ולהופיע בפני ועדה ששניים מחבריה מכירים את עניינו, דנו בו בעבר וכאמור הוחלפו בהוראת בית הדין, חוטאת לפסק דינו של חברי השופט גולדברג, אינה סבירה ואינה הוגנת. זאת בפרט לנוכח העובדה שעסקינן בנכויות דומות וכאשר מאז פסק דינו של חברי לא נוהלו בעניינו של המערער דיונים נוספים.

5. המשיב מצדו סובר שאין הצדקה לשינוי ההרכב. לטעמו, הלכה פסוקה היא כי הרכב ועדה יוחלף רק במקרים חריגים ומקום בו קיים חשש ממשי לכך שתהא נעולה על עמדתה. אין אלה פני הדברים במקרה זה. אמנם נכון הוא ששניים מחברי הוועדה ישבו בוועדות בעניינו של המערער בשנת 2008 ולפי פסק דין שניתן בשנת 2009 הוחלפו. אלא שמאז חלפו כארבע שנים ועתה מתמקד הדיון בבקשה לבדיקה מחדש שהוגשה בשנת 2011. לוועדה הצטרפה חברה נוספת כך שאין מדובר בהרכב זהה ומכל מקום החלפת ההרכב בהתאם לפסק הדין של השופט גולדברג נגעה לאותו עניין ספציפי שאין לו נגיעה למצב הדברים הנוכחי.

6. אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים דעתי היא כי דין חלקו זה של הערעור להתקבל ומן הראוי שעניינו של המערער יושב לפתחה של ועדה בהרכב אחר ואבאר.

7. צודק הנתבע בטענתו כי דרך המלך בקשר להחזרת עניין של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לאותה הוועדה שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש, כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו למשל: בר"ע (ארצי) 55432-05-11 מרתה קלמפנר - המוסד לביטוח לאומי (21.6.2011)). כך נדמה שאכן יש להיזהר מפני קביעת כלל גורף לפיו מקום בו בעבר שונה הרכבה של וועדה יהווה הדבר משום פסילה גורפת של אותה הוועדה או מי מחבריה להידרש לעניינו של המבוטח פעם נוספת, בחלוף שנים ועם שינוי הנסיבות. אלא שפני הדברים במקרה דנא שונים, ועל כן מצדיקים חריגה מן הכלל האמור של השבת עניינו של המבוטח לפתחה של אותה וועדה שבדקה אותו תוך מתן הנחיות מתאימות.

עיון מדוקדק בכלל החומר שהונח בפני בית הדין כמו גם בהסכמות אליהן הגיעו הצדדים לעניין ההנחיות לבדיקה החוזרת של המערער, כמבואר בפתח הדברים, מעלה כי הלכה ולמעשה המדובר בהנחיות דומות אם לא זהות לאלו שניתנו לוועדה שהרכבה הוחלף. כך, גם בפסקי הדין הקודמים של בית הדין נדרשה הוועדה להתייחס לנסיבותיו האישיות של המערער, לגילו, להשכלתו, להכשרתו התעסוקתית ולנפקות ליקוייו הרפואיים על כושרו להשתכר, וזאת בתקופות זמן סמוכות לאלה שנדונות כאן, אלא שחבריה לא השכילו לעשות כן. משכך, השבת העניין לפתחה של וועדה ששניים מחבריה, משמע רוב חבריה, הם אותם החברים שהוחלפו בשעתו, הנדרשים ליתן דעתם לעניינים דומים, בתקופות זמן סמוכות ומבלי שחלו, לכאורה, שינויים במצב ואף לא התקיימו וועדות נוספות מאז, אכן מעלה חשש כבד כי יהיו נעולים בדעתם הקודמת, ולמצער יושפעו ממנה יתר על המידה. הדבר אינו סביר ועל כן מצדיק את הבאת עניינו של המערער בפני ועדה בהרכב חדש.

8. סוף דבר - ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים (אי כושר) על מנת שתדון מחדש בעניינו תוך התייחסות מנומקת ומפורשת להשפעה המצטברת של כלל ליקוייו הרפואיים על כושר העבודה, לרבות ובעיקר הליקוי הלבבי, האורטופדי והנפשי, וכן תוך התייחסות לגיל, להשכלה, לנתונים אישיים אחרים ולעברו התעסוקתי.

עניינו של המערער כאמור יובא בפני ועדה בהרכב חדש. בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יעמדו החלטות קודמות של ועדות העררים בעניינו של המערער, פרוטוקולים של אותן ועדות קודמות, פסקי דין קודמים של בית דין זה לרבות פסק דין זה ולמעט סעיף זה (סעיף 8).

המערער מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי ולפיכך איני עושה צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום המצאתו.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ג, (24 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.