6. התובע הקדיש את כל זמנו ומרצו לאילנית, אימן אותה שלוש שעות כל יום, חמישה ימים בשבוע ואף נפגש עימה מעבר לשעות האימונים, שימש לה כמלווה אישי, טיפל בכל הסידורים הקשורים לעגלת הנכים שלה ודאג לכל צרכיה, על מנת שאילנית תהיה מרוכזת וממוקדת אך ורק בטניס.

7. בתאריך 6/9/08 השתתף התובע עם אילנית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת הנכים בבייג'ין.

8. לאחר מכן החלו התחרויות בטניס. אילנית ניצחה את יריבתה מיפן במשחק הטניס הראשון ועלתה לתחרות נוספת, שהיתה לפני תחרות שמינית הגמר, נגד מתחרה סינית שהיתה מדורגת במקום ה-20 בעולם.

9. עם תחילת המשחק בין אילנית למתחרה הסינית ביום 13/9/08, הקהל הסיני, שמנה אלפי אנשים, עודד בצעקות רמות כל העת את המתחרה הסינית והאווירה במקום היתה מאוד מתוחה לאור התנהגות הקהל הסיני.

10. לתובע היה חשוב מאוד שאילנית תנצח בתחרות זו, כי הוא ראה בכל ניצחון של אילנית הזדמנות אישית גדולה עבורו לקידום מקצועי בתחום עבודתו כמאמן טניס. לכן התובע היה מתוח מאוד עוד לפני תחילת התחרות בין אילנית למתחרה הסינית, כי זה היה מעמד יוצא דופן מבחינת חשיבותו בחייו המקצועיים, עצם ההשתתפות באולימפיאדה.

11. על פי ההוראות הקיימות בעולם הטניס התובע נאלץ לשבת בשורה הראשונה בקהל ואסור היה לו להיות נוכח על מגרש הטניס עצמו, ששם התמודדו המתחרות עצמן.

12. המשחק התחיל בצורה גרועה מבחינת אילנית, שהפסידה כבר במערכה הראשונה, אחר כך הצליחה להשוות את התוצאה ל-1:1 ובמערכה המכריעה אף הובילה ב-4:3 במשחקונים. בהמשך אילנית התקשתה להתמודד עם המתח הנפשי הרב והפסידה לבסוף בתוצאה 2:1 במשחק.

13. במהלך כל המשחק התובע היה במתח רב וחש כאילו הוא לא תומך מספיק מבחינה נפשית באילנית, למרות שהדבר היה בלתי אפשרי בפועל, בגלל שאסור היה לו לשהות פיזית על מגרש הטניס. בנוסף לכך, התובע חש אכזבה קשה לאור הפסדה של אילנית, כי כל עולמו ותקוותיו להצלחה בעולם הטניס התנפצו וכל שנת העבודה המאומצת שהשקיע באימוני אילנית, ירדו לטמיון.

14. אילנית קיבלה את ההפסד בצורה מאוד קשה וירדה בוכה מהמגרש, כשגם התובע עצמו בכה באותו מעמד. הוא ניגש לאילנית, אבל אילנית התעלמה ממנו וסירבה לדבר עימו, דבר שהכניס את התובע ללחץ נפשי קשה עוד יותר ממה שהוא כבר היה ממילא.

15. מאוחר יותר, בשעות הערב, הוא פגש את אילנית בבניין מגורי המשלחת הישראלית וניסה לעודד אותה, אך היא הטיחה בכעס כלפיו: "תעזוב אותי! הכל בגללך! לא רוצה לשמוע יותר ממך ומטניס בכלל!".

16. תגובת אילנית פגעה מאוד בתובע והוא חש כאילו סטרה לו על פניו. הוא הרגיש פגוע ומושפל וכי כל ההקרבה שהוא הקריב, על מנת לאמן אותה על חשבון חייו האישיים, היו לשווא. התובע חש ברע, אך קיווה שהתחושה הרעה תחלוף כשירגע.

17. למחרת בבוקר התובע ניגש לראות תחרות זוגות שבהם השתתפו שני טניסאים ישראלים. מאמן הנכים, מר קובי וינר, אמר לתובע כי הוא לא נראה טוב והמליץ לו לגשת להיבדק במרפאה בכפר האולימפי.

18. למרות שהתובע חש ברע, הוא לא ניגש להיבדק במרפאה בכפר האולימפי, מאחר וחשב כי ההרגשה הרעה נובעת מתחושת האכזבה מהמפלה של אילנית ומתגובתה הפוגעת והמאשימה כלפיו.

19. התובע חזר לחדרו, המעיט לצאת מחדרו ביומיים הבאים והשתדל לנוח. ביום השלישי בבוקר ניגש התובע לשחות בבריכה האולימפית וכבר במשחה הראשון הוא החל לחוש בלחצים וכאבים בחזה וקוצר נשימה ונאלץ להפסיק מיד את השחיה ולנוח והכאבים בחזה חלפו לאחר מספר דקות של מנוחה.

20. למחרת היום, ב-18/9/08, היה טקס הסיום של האולימפיאדה והתובע התלבש והתכונן ללכת לטקס, אך מאחר והמשיך לחוש לא טוב, כאשר ההרגשה הרעה שוב לוותה בקוצר נשימה ולחצים בחזה, התובע ניגש להיבדק במרפאה בכפר האולימפי. מהמרפאה דיווחו לרופא המשלחת הישראלית, כי לא גילו סימנים ברורים אצל התובע ורופא המשלחת הורה לתובע לחזור לחדר ולנוח.

21. התובע חזר לחדרו והחל שוב לחוש בלחץ ובערה בחזהו, עם הקרנת כאבים לכתף, הזעה וקוצר נשימה ופונה משם לבית חולים. בבית החולים בבייג'ין אובחן כי התובע לקה באוטם שריר הלב ובוצע לו צנתור. לאחר מכן הוטס התובע לארץ ונותח כאן.

22. התובע מייחס את הופעת האוטם למשחק בו הפסידה אילנית בתחרות השניה באולימפיאדת בייג'ין ביום 13/9/08 וכי העדר הטיפול הרפואי בימים הבאים החיש את הופעת האוטם ביום 17/9/08.

הנתבע לעומתו טוען כי מדובר בתהליך תחלואתי שאין לו קשר סיבתי בין ההפסד במשחק הטניס ביום 13/9/08 לבין הופעת האוטם ביום 17/9/08.

23. מינוי מומחה רפואי

מתמנה בזה לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד, פרופ' שמואל גוטליב (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.

שכ"ט המומחה הרפואי ישולם מקופת ביה"ד כמקובל.

24. מסמכים רפואיים

על מצב בריאותו של התובע, ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים המצ"ב והמסומנים: נ/2-נ/3, ת/1א.

25. השאלות:

א) מה היא המחלה אשר ממנה סבל התובע ביום 17/9/08?

ב) האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירועים בעבודה ביום 13/9/08, כפי שתוארו לעיל, וחוסר הפניה לקבלת טיפול רפואי עד ליום 17/9/08, לבין אוטם שריר הלב שפקד את התובע ביום 17/9/08 ומה חלקם של האירועים הללו בבוא האוטם?

ג) בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, האם נגזר היה שילקה באוטם ביום 17/9/08 בין שאירעו האירועים הנ"ל בעבודה, ובין אם לאו?

נא הסברך.

26. מעקב

א. ההחלטה תומצא לצדדים.

ב. למעקב בעוד 45 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג, (06 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.