4. לטענת הנתבע, מאחר ובסיכום אשפוז מבית חולים נהריה מיום נרשם כי התובע התלונן על נימול וחולשה בגפיים שהופיעו "יום טרם קבלתו", יש לציין נתון זה במסגרת העובדות שיועברו למומחה. מנגד מפנה התובע למסמכים רפואיים שונים,אשר בהם אין אזכור להופעת הסימפטומים לפני האירוע בעבודה, ולטענתו גרסתו נתמכת גם בעדויות מטעמו המוכיחה כי הרישום הרפואי הראשוני בבית החולים אינו משקף את המציאות.

הכרעה

5. לאחר עיון במסמכים הרפואיים, וטענות ב"כ הצדדים במסגרת הסיכומים ושקילת העדויות שהובאו בפנינו, שוכנענו כי המועד הראשוני להופעת חולשה ונימול בגוף והסחרחורות אצל התובע הופיעו לילה קודם האירוע בעבודה ,קרי- ב-9.1.07 בלילה,וכמצויין בסיכום האישפוז וזאת מהטעמים שלהלן;

6. עיון בדו"ח חדר מיון מיום 10.1.07 (נ/4) מגלה כי, התובע נבדק על ידי רופא סטאז'ר בשעה 15.00 , ונרשם על ידו כי התובע היה בהכרה -מלאה.

תחת הכותרת: "בעיה עיקרית", נרשם-

"חולשה בפלג גוף שמאלי מהלילה התחיל עם סחרחורת ויובש בפה הסחרחורת חלפה החולשה נשארה" קרי, התובע החל לחוש בסחרחורת וחולשה בלילה 9.1.07 בטרם הגיע לעבודתו , יתכן והמחושים היו בעוצמה נמוכה, אך הוא ציין זאת בפני הרופא על מנת

לקבל את הטיפול הנכון.

עוד עולה מדו"ח חדר מיון, שהתובע נבדק על ידי האחות אסתר, אשר רשמה בטופס הבדיקות, "בן 61 מתלונן על חוסר תחושה באזור פה ויד שמאל מהלילה ברקע יתר לחץ דם"

בשעה 15.27- כתבה ד"ר עזרילין אולגה בדוח קבלה (נ/7-בעמ' 2), תחת

הכותרת "דיון בקבלה- מדובר בחולה בן 61, ידוע כסובל מיתר לחץ דם, אשר

התקבל עקב נימולים בפנים ויד שמאל שהופיעו יום טרם קבלתו... "

בשעה 16.40, נרשם על ידי ד"ר עזרילין אולגה "חולשת פלג גוף שמאלי

מהלילה ... חולשה ניכרת ביד ורגל שמאל"

בשעה 20.00- " לדברי החולה יום טרם קבלתו הרגיש נימולים ביד שמאלית ופנים משמאל..."

עניינו הרואות, כי עם קבלת התובע לבית החולים, נבדק על ידי מספר גורמים

בשעות שונות, ובכל ההזדמנויות הללו, צוין כי התובע כי הרגיש במחושים של

;הירדמות ונימול בפלג גוף שמאל, בלילה קודם.

7. נוכח הרישום הרפואי של הצוות הרפואי שבדק את התובע עם קבלתו ובמהלך אישפוזו, אנו קובעים כי יש להביא בפני המומחה הרפואי את העובדה, שהסימפטומים של נימול והירדמות ביד שמאל ובחלק השמאלי של הפנים הופיעו בלילה .

8. התובע טוען כי, הנתונים והרישומים במסמכי בית החולים, בדבר מועד הופעת הסימפטומים בלילה קודם , מקורם בטעות, היות והובהל לבית החולים על ידי חתנו - דודו סמקה , ומאחר ונאלצו לשהות שעות ארוכות בחדר המיון מבלי שמי מהצוות הרפואי יפנה לטפל בתובע, חתנו נכנס ללחץ ועל מנת לזרז את בואם של הרופאים , בעודו נסער ניגש חתנו לרופא שהיה בחדר מיון וסיפר לו שהסימפטומים הופיעו אצל התובע יום קודם לכן, בתקווה שמידע זה "יעיר" את הרופאים .

לחיזוק גרסה זו, סיפר חתנו של התובע במסגרת עדותו, כי התובע לא תקשר ולא יכל לדבר, לכן הוא זה שסיפר לרופאים את שארע לתובע, וענה לשאלותיהם. ברם, גרסה זו איננה מתיישבת עם המסמכים הרפואיים בהם נרשם ממועד קבלתו של התובע ועד למועד שיחררו, כי היה נתון "בהכרה מלאה, דיבור והבנה שמורים".

במסגרת עדותו נשאל על כך התובע והוא העיד: "אני לא זוכר החתן שלי דיבר במקומי ... נכון אמרתי לך שדברתי, אבל במשך הזמן דיברתי לעיתים לא כל כך בסדר. אני לא זוכר אם דברתי עם הרופאים, אני יודע שהחתן שלי דיבר איתם" (עמ' 4 משורה 27 לפ'),

בהקשר זה נציין כי, חתנו של התובע העיד בפנינו, כי משעת ההגעה למיון ועד השעות המאוחרות של הערב, לא ניגשו לתובע כלל, לא דיברו ולא בדקו את התובע וגם לא מילאו טפסים בעניינו (עמ' 10 שורה 1 לפ'), אולם עיון בתיקו הרפואי של התובע מגלה שהתובע התקבל למחלקה בשעה 13.04, ולאחר מכן נבדק על ידי הצוות הרפואי בשעות: 15.00, 15.27, 16.40, אנמנזת כאב- נערכה על ידי האחות זהבה בשעה 18.30 , ובשעה 20.00 , בסתירה לגרסת העד. עוד הוסיף וטען העד, כי גם בימי אשפוזו מ-10.1.07 עד 16.1.07 , התובע התקשה מאוד בדיבור ולכן הוא זה שתיקשר עם הצוות הרפואי . אולם, בתיקו הרפואי של התובע נרשם ב-11.1.07 בשעה 10.00 -"חולה בהכרה מלאה, משתף פעולה..." ביום 12.1.07 בשעה 11.00 נרשם: "חולה בהכרה מלאה משתף פעולה תלונות על חולשה..." , כמו גם ב-14.1.07 . ב- 15.1.07 בשעה 10.25 נרשם "חולה בהכרה מלאה דיבור והבנה תקינים מתלונן על ..."

עדותו של העד דודו סמקה - חתנו של התובע הינה מגמתית ונוטה אף להגזמה רבה , ואיננה מתיישבת עם התיעוד בתיקו הרפואי של התובע. שבהתחשב במצבו הרפואי והנפשי של התובע ביום אשפוזו, יתכן והצוות הרפואי נעזר בחתנו לשם קבלת מידע ופרטים אודות האירוע ומצבו של התובע,יחד עם זאת, יש לתת לאמור במסמכים הרפואיים חשיבות רבה שכן יש, להניח כי אדם הפונה לטיפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון (דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי - המל"ל פד"ע טו 281, ועב"ל 368/99 שלמה יצחק- המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג' (53) 31).

הכלל הוא שבית הדין מייחס משקל רב להתבטאויותיו של התובע בסמוך לאחר האירוע הנטען, וכי בית הדין יעדיפן בדרך כלל על פני התבטאויות מאוחרות יותר של התובע בעת הגשת התביעה לבית הדין (עב"ל 248/98 מקסים פרץ נ' המל"ל (לא פורסם)),

9. נוכח האמור לעיל, עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי מתחום הנוירולוגיה, ובמסגרת העובדות, תובא בפני המומחה העובדה שמועד הסימפטומים של נימול ביד שמאל וצד שמאל של הפנים החל בלילה קודם לאירוע החריג בעבודה וכמצויין במסמך האשפוז.

10. החלטה על מינוי מומחה תינתן בדן יחיד בנפרד ותשוגר לצדדים .

11. התובע רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

ניתנה היום, כ' בשבט תשע"ג,31 ינואר 2013 ,בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.