החל מחודש 6/1994 ועד 31.3.08, עבד כחשמלאי עצמאי. זוהי תקופת העבודה הרלוונטית לעניין תביעתו;

ג. במסגרת עבודתו של התובע כחשמלאי עצמאי, הוא עבד בממוצע כ-3 ימי עבודה בשבוע, במשך כ-10 שעות עבודה ביום, בהן ביצע עבודה פיזית;

ד. מתוך 10 שעות העבודה, כ-4-5 שעות עסק התובע בעבודה עם מכשירים רוטטים, הכוללים קונגו, פטישון ומקדחה.

כמו כן, במשך כשעה וחצי עסק התובע במשיכת חוטי חשמל בתוך צנרת בעזרת שטלבנד (חוץ פלסטיק דק קשיח שנכנס חופשי לצינור, ובעזרת משחילים ומושכים את חוטי החשמל);

ה. מתוך אותן שעות שבהן עבד התובע עם מכשירים רוטטים ו/או ביצע תנועות חוזרות ונישנות של השחלה ומשיכת חוטי חשמל, כשעה וחצי בוצעו עבודות אלה בגובה התקרה, דבר שהצריך את התובע לעמוד כאשר זרועותיו מונפות מעבר לגובה הכתפיים.

העבודה בוצעה בשתי הידיים, כאשר ידו הימנית של התובע, הינה ידו הדומיננטית;

ו. בתאריך 31.3.08 נפגע התובע, אולם פגיעה זו לא הוכרה כ"תאונת עבודה", לא ע"י פקיד התביעות ולא ע"י בית הדין, וזאת בנימוק, כי התובע סובל משינויים ניווניים בכתפו הימנית, ואי הכושר נגרם לו מתהליך ניווני ארוך שנים, ולא מאירוע טראומתי בודד (עיין בתיק בל 5902-03-09).

לאחר תאריך זה, חדל התובע לעבוד בעבודתו הפיזית כחשמלאי עצמאי.

5. על מנת שנזק מסוים יחשב תוצאה של מיקרוטראומה יש להוכיח תשתית עובדתית מוגדרת וברורה של פעולות חד גוניות חוזרות ונישנות לאורך זמן ובדרגת ודאות גבוה.

6. כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה נדרשת חוות דעת רפואית, הננו ממנים את ד"ר יוג'ין כהן, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

בהתאם להנחיות בית הדין הארצי בדב"ע נז/0/132 ניסים בדש נ. המוסד לביטוח לאומי (21.8.97), הננו מבהירים מה משמעות תורת המיקרוטראומה כדלקמן:

"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמות למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.

...בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין 'רצף של ארועים זעירים ומאותרים בזמן' (זמן עבודה), אשר כל אחד פועל את פועלו הוא, לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שבפעולותו נמשכת ללא הפסקה. לשון אחר - לשון הדימוי - יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה - תאונה; את השני יראו כתוצאה של הליך תחלואתי לאו תאונה" (דב"ע מח/0/77 מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ט 538, 540).

לאור הסבר זה על מהות המיקרוטראומה, ישיב המומחה את תשובותיו.

7. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה ממנה סובל התובע בכתפו?

ב. האם תנאי עבודתו של התובע, כפי שפורטו לעיל גרמו למחלה זו, או שהשפיעו על הופעתה או החמרתה?

ג. האם ניתן לומר כי כל פעולה ופעולה שביצע התובע הכרוכה בעבודה עם מכשירים רוטטים, או בביצוע תנועות חוזרות ונישנות של השחלת חשמל, כאשר זרועותיו של התובע מונפות מעבר לגובה הכתפיים, גרמה לתובע נזק מזערי, שניתן לאתרו בזמן מסויים, ושתוצאותיו בלתי הפיכות, כך שבהצטבר מקרים רבים של נזק לתובע נגרם מצבו הנוכחי?

ד. אם לא, היש לראות במצב הקיים מצב תחלואתי רגיל?

ה. האם מצבו של התובע תואם מחלת מקצוע כלשהי מבין רשימת מחלות המקצוע המפורטות בתוספת השניה, בהתאם לסעיפים 44 ו-45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, במיוחד מתבקש המומחה לשאלה, האם מצבו של התובע תואם את פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה, בכל הקשור למפרק הכתף, או האם המדובר בפריט 14 לחלק ב' לתוספת השניה?

8. אל המומחה הרפואי יועברו ביחד עם החלטה זו המסמכים הבאים:

א. כל החומר הרפואי שצורף ע"י התובע לתצהירו, לרבות ממצאי M.R.I, תשובת יועץ ומסמך ד"ר גורמצקי

ב. כרטיסו הכללי של התובע וכרטיס אורטופדי מקופת חולים מכבי.

7. המומחה מתבקש להכין את חוות דעת ולהעבירה לבית הדין בתוך 30 יום.

שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, (09 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.