5. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

6. ביום 26/1/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער, עיינה בפסק הדין ובמסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לנפרולוגיה, ערכה למערער בדיקה אורטופדית ובדיקה נוירולוגית, וציינה את ממצאיה בפירוט רב.

באבחנה הרפואית ציינה הוועדה "מצב לאחר חבלה בעמוד שדרה מותני". לשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה לקבל בדיקת EMGשל עצב גפיים תחתונות.

ביום 10/5/12 שבה הוועדה והתכנסה, ולאחר שעיינה בבדיקת EMGמיום 20/2/12, התייחסה הוועדה לחוות הדעת של ד"ר סלטי וד"ר מרום. לדעת הוועדה, לא נותרה למערער נכות וקבעה את נכותו בשיעור 0% מיום 1/7/09.

7. אקדים ואומר כי אין לקבל את טענת המערער לפיה נפל פגם בהחלטת הוועדה משעמד בפניה פסק הדין. על פי הוראות פסק הדין בפני הוועדה לא יעמדו הפרוטוקולים של ועדות רפואיות לעררים קודמות מיום 24/7/11 ומיום 17/1/10. אולם, אין בפסק הדין הנחייה לפיה פסק הדין עצמו לא יועמד בפני הוועדה. אין לקרוא לתוך פסק הדין את מה שאין בו. לפיכך, הטענה נדחית.

8. אשר לחוות הדעת של ד"ר סלטי מיום 17/11/09 וד"ר מרום מיום 22/9/08: חוות הדעת עמדו בפני הוועדה, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 26/1/12. בדיון המסכם, ביום 10/5/12 עיינה הוועדה בחוות הדעת וציינה כי "לא מצאה ספזם שרירים ותיעדה טווחי תנועה מלאים. לסג שלילי, ללא דלדול שרירים, כוח גפיים מלא עם חזרים תקינים".

הן ד"ר סלטי והן ד"ר מרום, ציינו בחוות דעתם ממצאים רפואיים שונים מאלה שמצאה הוועדה, לרבות ספזם שרירים, הגבלה בינונית בתנועות הגב ומבחן לסג חיובי. שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הוועדה שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית לד"ר סלטי ולד"ר מרום, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות. דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת ודי באמור כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. לפיכך, דין טענה זו להידחות.

9. אף לא ברורה הטענה שהוועדה התעלמה מהתיק האורטופדי והתעסקותי, מבדיקת MRIמיום 14/6/08, מבדיקת CTמיום 18/5/08 ומאישורים רפואיים בתיק קופת חולים. עיון בפרוטוקול הדיון מיום 26/1/12 מלמד כי הוועדה נתנה דעתה לתיעוד הרפואי שעמד בפניה באופן מפורט ומנומק. בהקשר זה יוזכר כי הרישום בפרוטוקול אינו דווקני ואינו מחייב רישום כל הדברים אשר נאמרו ונעשו, אולם מחייב רישום עיקרי הדברים. במקרה שבפנינו הפרוטוקול ברור וניתן ללמוד ממנו, כי הוועדה עיינה בחומר הרפואי שהונח בפניה.

10. לסיום, נדחית הטענה לפיה היה על הוועדה להעביר למערער עותק מבדיקת EMGאליה הפנתה את המערער, וכי היה עליה לאפשר למערער לטעון בעניין זה בטרם תסכם את הדיון בעניינו. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה מוטלת על הוועדה חובה יזומה להמציא למבוטח את תוצאות בדיקת ההדמיה אליה הופנה המבוטח על ידי הוועדה.

ככלל, בהליכי קביעת דרגת נכות, אין למבוטח זכות קנויה לטעון כנגד החלטות ביניים של הוועדה, והוועדה רשאית לסכם דיוניה מבלי שתינתן בהכרח זכות תגובה בעניין מסמך רפואי, בדיקת הדמיה או ממצא רפואי אחר שבפני הוועדה.

לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בדב"ע לא/0-25 דניאל כהן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 326:

"ההליך הרגיל בפני כל גוף מעין-שיפוטי הוא שהצדדים מופיעים בפני אותו גוף, מעלים טענותיהם, זה בפני זה, ולרוב מיוצגים הם על ידי עורכי-דין. בוועדות הרפואיות - שאני. בפני הוועדה הרפואית אין הצדדים מופיעים כמתדיינים בבית-משפט, על כל הנובע כרגיל מכך.

הוועדה הרפואית בודקת את הנפגע 'ביחידות' (תקנה 9 לתקנות הנכות). הוועדה רשאית אמנם 'להתיר לזולת להיות נוכח בשעת הבדיקה', אך בכך אין כדי להפוך את ההליך שבפניה להליך של התדיינות במשמעות הרגילה של הדיבור. אין בפני הוועדה 'התדיינות' ואין 'הצדדים' - אם לאור המיוחד שבאותו הליך אפשר לכנות את המוסד לביטוח לאומי ואת הנפגע, בשם 'צדדים' - מעלים הצעותיהם לעניין הפריט שלפיו תיקבע הנכות, וודאי שאין לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם לאותו עניין. הוועדה ומיוזמתה היא, בוררת בין מאות הפריטים, ופריטי המשנה אשר בתוספת לתקנות את המתאים, לדעתה, למקרהו של הנפגע" (ההדגשה הוספה - א.ק.).

לענייננו: המערער היה מיוצג בדיונים בפני הוועדה באמצעות עורך דין. ככל שביקש לקבל העתק מבדיקת EMGרשאי היה לפנות מיוזמתו אל הוועדה - בין מועד ישיבתה הראשונה ביום 26/1/12 ועד למועד התכנסותה השנייה ביום 10/5/12 - ולבקש לאפשר לו לעיין בממצאי הבדיקה, לרבות האפשרות להעבירה להתייחסות מומחה מטעמו. זאת לא עשה המערער, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו. לפיכך, הטענה נדחית.

11. המסקנה העולה מהאמור לעיל היא שהחלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, ולא מצאתי שנפלה בה טעות משפטית.

12. הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ג, (09 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.