"במהלך עבודתו נאלץ לדבריו לשהות פרקי זמן ממושכים מידי יום כאשר ראשו נמצא במצב של יישור (אקסטנציה) קיצונית של הראש, כאשר הוא עומד מתחת למרכב הרכב... ו/או לחילופין, במצב של כיפוף (פלקציה) של הראש, כאשר הוא שוכב על גבו בזמן שהרכב נמצא על הקרקע.".

6. בהודעתו לחוקר, נשאל התובע בנוגע לתנאי עבודתו. התובע נשאל איזה סוגים של עבודות היה רגיל לבצע במשך השנים והשיב:

"הכל. כל מה שיש בחשמל לפרק סטרטרים, אלטרנאטורים וכל מה שקשור בחשמל אני הייתי רגיל לבצע...

... כל העבודות הייתי עושה לבד. במוסך יש תמיד עבודה אם למשל אין רכבים שנכנסים, אני יוזם עבודה כמו שיפוץ אלטרנטור ושיפוץ סטרטרים. לפעמים אין עבודה ולפעמים יש עבודה ואני הייתי רגיל לעבוד במהלך כל היום".

התובע נשאל איזה תנועות היה רגיל לעשות עם הגוף במהלך יום העבודה, והשיב:

"הייתי מתקפל מתחת לאוטו לפעמים אתה צריך להרים אוטו על ג'ק... ולפעמים צריך לתקן משהו מתחת להגה מתחת לדשבורד ואז עם הראש מתקפלים כדי לראות מה צריך לעשות שם, כל דבר עם העבודה הזו חייבים להתקפל לקפל את הראש לראות מה אנחנו עושים... עסקתי גם בהתקנות לשים רדיו או להוציא וגם באזעקות וגם מערכות וגם תיקונים באור לוח שעונים וכל מה שקשור בחשמל.

שאלה: האם בעבודה יש תנועות שחוזרות על עצמן?

תשובה: כן, מה שדיברנו עכשיו, להזיז את הראש ולהתקפל לראות מה עושים זה תמיד עושים את התנועות האלה ולפעמים במשך כל היום אם מגיעה עבודה".

7. בתצהיר העדות הראשית מפרט התובע את התנועות שביצע במהלך יום עבודתו:

- כיפוף הראש כלפי מטה והנעתו ימינה ושמאלה לאחר פתיחת מכסה

המנוע לשם איתור הבעיה.

- הרמת הראש כלפי מעלה כשהרכב על מתקן ההרמה והנעתו ימינה ושמאלה.

- שכיבה על מסילה נגררת מתחת לרכב והרמת הראש כלפי מעלה וימינה ושמאלה

- שכיבה בתוך הרכב והרמת הראש כלפי החלקים הפנימיים שמתחת להגה והנעתו ימינה ושמאלה.

8. בחקירתו בפנינו אישר התובע, כי כל פעולה של הטיית הראש נעשית לפי הצורך, לפי זוויות שונות, כיוונים שונים, זמנים שונים וגבהים שונים.

עוד אישר, כי בכל רכב יש תקלה מסוג אחר ונדרש תיקון מסוג אחר וכי זמן התיקון משתנה בהתאם לתקלה.

התובע הודה, כי אין כמות קבועה של רכבים או תיקונים שמבצע מידי יום. ישנם תיקונים שביצע ליד שולחן עבודה.

מחקירת התובע עולה עוד, כי הזזת הראש היא לפי התיקון המתבצע, ובמהלך התיקון אין למעשה הזזת הראש ימינה ושמאלה, אלא התמקדות באזור התיקון.

9. לטענת התובע, הוכח קיומם של אירועים זעירים חוזרים ונשנים בעבודתו.

לטענתו, לא משנה התדירות של הטיית הראש או הפנייתו ימינה ושמאלה, מדובר בפעולות זהות במהותן שחזרו ונשנו לכל אורך יום העבודה, הפעילו לחץ וגרמו לנזק זעיר ומצטבר לעמ"ש צווארי.

התובע הפנה לפס"ד בתיק ב"ל (חי') 11622-07-11 בתביעתו של רתך, ומבקש להסתמך על האמור בו, כתומך בטענו בדבר קיומה של מיקרוטראומה בענייננו.

10. לטענת הנתבע, לא הונחה תשתית עובדתית משפטית לקיומה של מיקרוטראומה.

התובע מבצע תיקונים שונים ברכבים שונים, לצורך כך מבצע פעולות שונות ומגוונות- הכוללות גם כיפוף הראש, הרמת הראש, הזזת הצוואר לצדדים והכל בהתאם לצרכי העבודה המשתנים, בזויות שונות ובגבהים שונים.

לא בכל רכב מורם הרכב על מתקן ההרמה וככל שכך - הדבר לנוחותו של התובע. לא בכל רכב נדרש התובע לשכב מתחת לרכב, ובתנוחה זו ישנו דווקא מצב סטטי של הצוואר למשך זמן התיקון.

העבודה כוללת גם תיקונים ליד שולחן עבודה והתקנות רדיו ואזעקות ברכבים.

אין מדובר בתנועה זהה במהותה החוזרת על עצמה בפרקי זמן קצובים ורבים והניתנת לבידוד.

הכרעה:

11. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובראיות שבאו בפנינו, קובעים אנו כי תיאור עבודתו של התובע אינו מניח תשתית עובדתית משפטית לקיומה של מיקרוטראומה.

12. עבודתו של התובע מגוונת, הוא מטפל ברכבים שונים ובבעיות שונות בפרקי זמן משתנים.

בכל תיקון נדרש הוא לפעולות שונות, היכולות לכלול התכופפות לתוך מנוע הרכב, תיקון מתחת לרכב בשכיבה או בעמידה, כשהרכב מורם, תיקונים התקנות בתוך הרכב, תיקונים ליד שולחן עבודה ועוד.

בכל תיקון ובכל פעולה נדרש התובע להזזת ראשו בכיוונים ובזוויות שונות ולפרקי זמן משתנים.

13. תנועות הכיפוף, היישור, והתנועות לצדדים של הצוואר נדרשות לכל אדם ולכל פעולה ולא מצאנו כי עבודתו של התובע מהווה חריג בעניין זה או כי מייחדת אותה פעילות מיוחדת של תנועות הראש, בתנועות או זוויות קבועות וחוזרות על עצמן "כטפטוף טיפות מים על סלע" כפי שנדרש להנחת התשתית למיקרוטראומה.

אף התובע לא ייחד ובודד תנועה מסויימת חוזרת ונשנית, במהלך יום עבודתו, כזו שגרמה לפגיעה.

בתביעתו למל"ל, ייחס את הפגיעה לכיפוף לתוך מנוע הרכב. בהמשך טען, להרמת הראש והנעתו ימינה ושמאלה.

המומחה מטעמו מתייחס לתנועות יישור קיצוני וכיפוף קיצוני.

הנעת הראש לכל הכיוונים לצורך ביצוע עבודה במהלך יום העבודה בתדירויות משתנות, פרקי זמן שונים, זוויות ותנוחות שונות המשתנות פי הצורך אינה מקימה תשתית למיקרוטראומה ומשכך, דין התביעה להידחות כבר בשלב זה.

14. בעב"ל 1-12/00 אלי שבח נ. המל"ל קבע ביה"ד הארצי לעבודה ויפים הדברים לענייננו:

"אין לומר כי עבודת המערער חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. אילו היה נפסק אחרת, משמעות אותה פסיקה היתה- לא הרחבת תורת המיקרוטראומה מעבר לגדריה כיום, אלא ביטולה למעשה של אותה התורה: באשר כל אדם עובד, שעבודתה על פי טיבה אינה כרוכה במעגלי פעולות חוזרות על עצמן, יטען שיש מקום ל ינוי מומחה רפואי שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין העבודה לליקוי..."

כל אדם נדרש לביצוע הזזת הראש בתדירות בזו או אחרת בעבודתו ומחוצה לה. התנועות אינן זהות ואינן בסדר או ברצף זהים.

לא מצאנו ייחודיות בתתנועות התובע באופן המקים את התשתית הנדרשת למיקרוטראומה והכרה בתנועות כמתואר ע"י התובע מהווה הרחבת התורה עד כדי ביטולה.

15. אף בפסק הדין אליו מפנה התובע אין כדי לסייע לו.

המדובר שם ברתך אשר נדרש להרים ולהוריד את מסכת הריתוך מידי 2-3 דקות ולצורך כך מרים ומוריד את ראשו בחוזקה, ואת הריתוך מבצע בראש כפוף. באותו עניין, ועל יסוד התשתית העובדתית המוסכמת מונה מומחה.

אין בתשתית העובדתית שבפנינו כל דמיון לזו שבפסק הדין בעניינו של הרתך ואין להסיק על כן מאותו המקרה לזה שבפנינו.

16. אשר על כן, התביעה נדחית כבר בשלב זה.

בנסיבות העניין, איננו עושים צו להוצאות.

17. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ' בטבת תשע"ג, (2 בינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.