ה. אין כל התייחסות לעובדה כי קודם לתאונה לא הייתה למערער כל בעיה ומגבלה בתחום האכלזיה שאובחנה מיד ובסמוך לתאונה, טרם הושלם הבירור בעניין זה והנכות שנקבעה בדרג ראשון היא נכות זמנית, לפיכך בשלב זה לא היה כל צורך לדון בערעור המוסד וגם בעניין זה טעתה הוועדה הרפואית לעררים.

3. טענות המשיב בתמצית:

א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

ב. לא הייתה כל חוות דעת של מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה, ולכן אין מקום כי בית הדין יתערב בהרכב הוועדה שעה שלא עמדה בפניה כל חוות דעת מומחה בתחום מסוים.

ג. בפני הוועדה עמד מכתב כללי של ד"ר אידלמן מיום 13/9/11 בו ציינה בהקשר לתלונות המערער כי "...אופי הדיספגיה היא של בעיה תיפקודית. נתחיל בירור על ידי שיקוף ושט, בשאלה של אכלזיה. אינו מעוניין במנומטריה בשלב זה. יוזמן לקולונוסקופיה ביקורת 2014..."

בפני הוועדה עמדה חוות דעת של ד"ר מנוסקי - כירורג, אשר התייחס למכתב הנ"ל של ד"ר אידלמן וציין כי ממכתב זה עולה כי טרם סיים הבירור.

משלא קיימת כל חוות דעת שהונחה בפני הוועדה, אין מקום להשיב עניינו של המערער לוועדה כיוון שאין לה מסמך רפואי שהיה עליה ליתן דעתה אליו.

ד. הוועדה אינה חייבת לכלול מומחה בכל תחום צר וספציפי ומשהרכב הוועדה כלל מומחה כירורג - אין כל פגם בהרכב הוועדה.

ה. הוועדה מילאה אחר חובת ההנמקה כאשר הסבירה עמדתה וקבעה חד משמעית שאין קשר סיבתי מוכח.

דיון והכרעה

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון בשאלה משפטית בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213).

5. הוועדה התכנסה בישיבתה מיום 5/1/12, עיינה בכתב הערר שהגיש המל"ל וכן שמעה את תלונות המערער. בממצאיה ציינה הוועדה, בין היתר, כי בצילום ושט מיום 28/9/11, מבנה הושט התחתון מתאים להתחלה של אכלזיה, בסוף הבדיקה הושט התרחב. עוד ציינה הוועדה כי בבדיקה אחרונה של גסטרואנטרולוג מיום 6/12/11 כתוב: "התרשמתי שאופי הדיספגיה היא של בעיה תיפקודית. בשקוף ושט חשד לאכלזיה. לא מעוניין במנומטריה בשלב זה".

6. בסיכום מסקנותיה מציינת הוועדה כי לדעתה הגסטרואנטרולוג לא הגיע לאבחנה סופית, כאשר לדעתו קיים חשד לאכלזיה וגם צילום הרנטגן מעלה חשד זה, אך כעבור זמן ההיצרות נפתחת. לדעת הוועדה, אכלזיה היא דבר שמתפתח עם הזמן אך אינו קשור לטראומה ידועה וודאי לא חיצונית ולכן הוועדה הגיעה לכלל מסקנה כי אין קשר מוכח בין בעיה זו ובין חבלה חיצונית, ולפיכך קיבלה הוועדה את ערר המל"ל.

7. לאחר עיון בדו"ח הוועדה ובטענות הצדדים, הנני קובע כי מקובלת עלי טענת המערער לפיה היה על הוועדה להתייעץ עם מומחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה. ההלכה הפסוקה קבעה, כי ההחלטה אם להתייעץ עם מומחה רפואי אם לאו הינה החלטה הכפופה לביקורת שיפוטית. בעב"ל 425/99 המוסד לביטוח לאומי - סעדיה (פס"ד מיום 13/9/00) קבע בית הדין הארצי כדלקמן:

"כאשר לא הגיש הנפגע חוות-דעת של מומחה מטעמו, רשאית הוועדה לפי שיקול-דעתה, להתייעץ עם מומחה ספציפי בתחום צר יותר, אם מצאה לנכון לעשות כן ותלונות הנפגע מצדיקות זאת... שיקול-דעתה של הוועדה הרפואית בנושא זה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית."

לעניינינו - טענתו של המערער אודות ההיצרות בושט לא נטענה בעלמא, אלא הוזכרה בצילום רנטגן של הושט מיום 28/9/11 וכן במכתב רפואי של גסטרואנטרולוג מיום 13/9/11, כאשר בצילום הרנטגן ישנה אינדיקציה להתחלה של אכלזיה ובמכתב הגסטרואנטרולוג כתוב כי קיים חשד לאכלזיה. נוכח האמור, היה על הוועדה למצות את הבירור לעניין טענותיו של המערער בליקוי זה ולשקול האם להתייעץ עם רופא חיצוני בתחום הגסטרואנטרולוגיה. הוועדה לא שקלה כלל האם להתייעץ עם מומחה חיצוני, אלא הגיעה למסקנה כי לא קיים קשר סיבתי בין בעיית האכלזיה לאירוע מיום 7/4/11.

8. כללו של דבר - עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתשקול פנייה למומחה חיצוני (גסטרואנטרולוג) לבירור טענותיו של המערער בגין היצרות הושט (אכלזיה), ואם תמצא הוועדה שאין מקום להיוועץ עם מומחה, תבהיר עמדתה. המערער ובא כוחו יוזמנו להופיע בפני הוועדה לטעון טענותיהם. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

9. המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

10. הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ג, (01 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.