במענה, טוענת המשיבה 2 כי יש לדחות את העתירה על הסף מטעמי שיהוי בהגשתה, דהיינו בהתראה של יום אחד בלבד לפני מועד ההפגנה. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי מדיניותה של המשטרה שלא לאשר קיום הפגנות בכיכר ציון מיום הפעלת הרכבת הקלה בירושלים, היא מדיניות מידתית. בהקשר זה, לגישתה, הצעת חלופות למבקשים שונים לערוך את הפגנותיהם באתרים סמוכים (דוגמת "כיכר החתולות", מדרחוב בן יהודה וכד') מאפשרת הגנה ראויה על חופש הביטוי וההפגנה תוך מתן משקל למניעת הפרעה לסדר הציבורי והגנה על ביטחונם של המפגינים עצמם מפני מעבר על פסי הרכבת הנוסעת.

לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובתה המקדמית של המדינה, מצאנו כי דין העתירה להידחות על הסף.

בפתח הדברים נציין כי לא מצאנו לנכון לקבל את טענת המשיבה כי העתירה הוגשה בשיהוי. ברי, כי בחינת סוגיית השיהוי תיעשה בכל מקרה לגופו. במקרה הנוכחי, בקשת העותרת להפגין בכיכר ציון נדחתה בכתב כבר ביום 6.1.2013. יחד עם זאת, דחייה זו נעשתה בלאקוניות וללא כל הסבר, ומשכך, ספק אם יכלה העותרת לפנות לערכאות באופן אפקטיבי באותה העת. בין העותרת לבין נציגי המשיבה אכן נערכו מספר פגישות בהן אפשר והובהרה מדיניות המשיבה באשר לקיום ההפגנות בכיכר ציון, אך ככל שהבהירה המשיבה לעותרת את טעמיה, אלו לא מצאו ביטוי בכתב, ואף לא בתשובתה.

מכל מקום, מצאנו כי דין העתירה להידחות לגופה. אכן, אין חולק כי חופש הביטוי, ובכללו חופש ההפגנה, הוא מזכויות היסוד הבסיסיות הנתונות לכל אדם. יחד עם זאת, זכויות אלו יש לאזן מול אינטרסים ציבוריים, בהם האינטרס שלא לשבש את אורח החיים התקין במרכזה של עיר סואנת ולא לגרום למפגעים בטיחותיים. במקרה הנוכחי, הציעה המשיבה מספר חלופות בקרבת מקום, בהם תוכל העותרת לממש את חירות ההפגנה. אחת מאותן חלופות היא ב"מדרחוב בן יהודה", חלופה המצויה מרחק מטרים ספורים מכיכר ציון. אכן, לכיכר ציון משמעות היסטורית וסמלית כאתר המשמש במה לקולות שונים בחברה הישראלית. יחד עם זאת, הקמת הרכבת הקלה, ושינוי הסדרי התנועה באזור הפכו את ההפגנה בכיכר ציון לבעלת השלכות קשות על חיי היום יום של העיר, כמו גם לסיכון בטיחותי. בנסיבות אלו, נראה שהחלטת המשטרה סבירה ומידתית (בהליך אחר, שהסתיים בפשרה, נדונה שאלת מידתיותה של מדיניות המונעת עריכת הפגנות על רחוב יפו בירושלים ובהמלצת בית המשפט אימצו העותרים חלופה בקרבת מקום, ראו בג"ץ 3905/11 עם כלביא נ' ניצב שחם (טרם פורסם, 25.5.2011)). בשולי הדברים יצוין כי במסגרת מדיניות המשטרה לבחון כל מקרה לגופו, אפשר שימצאו מקרים בהם, נוכח היקף צפוי משמעותי במיוחד של הפגנה או מטעמים אחרים, ראוי לאפשר את עריכתה בכיכר ציון. מכל מקום, אין זהו מקרה זה, בו מדובר על הפגנה הצפויה לכלול כמות קטנה יחסית של מפגינים ואשר עריכתה בכיכר ציון תגרום, כאמור, לפגיעה משמעותית בסדר הציבורי.

סוף דבר, העתירה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' בשבט התשע"ג (13.1.2013).