נולדה ב-26 באפריל 1918, בויטבסק, שברוסיה, וגדלה בקובנה שבליטא.
בשנת 1936 עלתה לישראל.
בשנת 1945, סיימה את לימודי המשפטים והוסמכה כעורכת דין, לאחר התמחות במשרדו של
עו"ד יצחק אולשן.
בשנת 1948 החלה לעבוד במשרד המשפטים והתקדמה לתפקיד סגן פרקליט המדינה.
בשנת 1958 התמנתה כשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנת 1975 מונתה כנשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים.
בשנים 1964-1978, במקביל לתפקידה כשופטת, עסקה בהוראה באוניברסיטה העברית והגיעה
לדרגת פרופסור חבר.
בשנת 1976 מונתה כשופטת בפועל בבית משפט העליון.
ובשנת 1977 מונתה לבית משפט העליון במינוי של קבע והיתה לאישה הראשונה שמונתה
כשופטת בבית המשפט העליון.
בין השנים 1983-1988 כיהנה כמשנה לנשיא בית המשפט העליון.
בשנת 1988 פרשה מכס השיפוט.
מאז פרישתה בשנת 1988 כיהנה בתפקיד מבקרת המדינה בשנים 1988-1998.
בתקופת כהונתה כמבקרת המדינה, היוותה הגב' בן פורת גורם בעל השפעה ופעלה למינהל
תקין בכל מוסדות השלטון. היא נחשבה כמי שיצקה תכנים חדשים למוסד המבקר, ועוררה
את המשרד ליטול תפקיד אפקטיבי במלחמה בשחיתויות השלטון והמינהל הציבורי. בין היתר,
אילצה את המפלגות השונות לפרסם את רשימות התורמים להן, וביקרה את צה"ל על כך
שמסיכות הגז שחילק ערב מלחמת המפרץ הראשונה היו בלתי יעילות. הדו"חות שפרסמה עוררו
הד נרחב בציבור, במיוחד הדו"ח שפורסם בשנת 1992, שצייר תמונה קשה של התנהלות
שלטונית מושחתת, מינויים פוליטיים ומתן כספים ייחודים.
בשנת 1991 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים.
ביום 26/04/1988 פרשה לגימלה.
נפטרה ביום 26/07/2012.
ביום 01/01/1988 פרשה לגימלה
נפטרה ביום 26/07/2012