השופטת הגיעה למשפט עם עמדה בולטת לטובת התובע; לא הייתה בקיאה בפרטי הדברים; התעלמה מאלימות פיזית של התובע כלפי הנתבעת; התעלמה מגידול משמעותי בשכר התובע; התעלמה מויתורים שנעשו בהסכם הגירושים המקורי; התעלמה מחוסר תום הלב בכל הנוגע להליך התביעה; התעלמה מיחב התובע לילדים; נהגה בזלזול כלפי הנתבעת ובאת כוחה; והגרוע מכל הילכה איימים אל מול הנתבעת ויצרה סיטואציה של כפיית הסכם בין הצדדים.
כל זאת ועוד, השופטת אף זלזלה בשלל הריאיות שהוגשו בטענה שהיא קיבלה נספחים רבים ומתישים. אותם החומרים גוללו מסכת שלמה של התנצלות, הזנחה, ניכור הורי, הכנסות לא מוסברות, סיוע רב של ההורים וכו', ועדיין בחרה השופטת להתעלם מכל הנתונים ופשוט לצודד בתובע ובבא כוחו.
מאז ועד היום ממשיך התובע לנהוג ככל העולה על רוחו, אך אני נמנעת מלשוב לבית המשפט מאימת השופטת.
אין צדק במדינה הזו.

שופטת הוגנת שרואה את טובתם של הילדים ואינה מתעמרת בבעל או באישה. מאזנת בין הצרכים של כל המעורבים. ללא דעות מוקדמות.

שופטת איומה!
בגלל שופטים כמוה עולה בי המחשבה כי "אין שופטים בירושלים".
קבעה בהחלטתה והוסיפה שקרים שלא נאמרו ע"י הנתבע. התעלמה ממסמכים שהוגשו ע"י הנתבע.
אמרה מול התובע כי "כדאי לכם להגיע לפשרה" כי "אין סיכוי שאפתח את התיק לדיון". במילים פשוטות: הודיע לתובע שלא כדאי לו להגיע לפשרה כי במיילא אין לנתבע סיכוי שהשופטת תדון בענייני הנתבע.
בלבול של הנתבע בציון תאריך הגירושים בשל מצב חרדתי שהיה בו בדיון הפכה את הנתבע ל"לא אמין".
אוי לנו שזו השופטת שנבחרה לשרת בכס המשפט.
מחוסר כסף , לא יכל הנתבע לערער והפסיד.