השופט נחמיה בר
השופט נחמיה בר | (בדימוס)
שופט בית המשפט המחוזי תל אביב
נולד ב-26 באוקטובר 1912, בהמבורג שבגרמניה.
בגיל 3 עבר לאנגליה שם חונך וגדל, למד בבית ספר עממי ובבית ספר תיכון בלונדון.
בשנת 1936 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה בלונדון.
במשך חמש שנים התמחה במשרד עורכי דין בלונדון, ולאחר מלחמת העולם השנייה עבר את
בחינות ההסכמה כ Solicitor באנגליה.
בין השנים 1934-1938 שימש בתפקיד יושב-ראש חוג דוברי עברית בלונדון, בתפקיד חבר
ההנהלה באגודת הסטודנטים הציונים באנגליה ותיפקד כחבר ההנהלה ומנהל המחלקה העברית
בהסתדרות הנוער הציוני באנגליה. כן כיהן כחבר ההנהלה בתנועת הנוער "הבונים"
באנגליה, כעורך עיתון "הבונים" וכמנהל מחלקת הנוער והחינוך של הקרן הקיימת
לישראל באנגליה.
בשנת 1939 מונה כחבר ועדת החינוך של הפדרציה הציונית בבריטניה, ייסד את הספריה
היהודית בצפון מערב לונדון ועסק בהוראת השפה העברית בבית הספר הגבוה בברייטון.
בין השנים 1940-1946 שירת בצבא הבריטי באנגליה, בצרפת, בבלגיה, בהולנד ובגרמניה.
בין השנים 1946-1949 עסק בעריכת דין באופן עצמאי בלונדון.
בשנת 1949 כיהן בתפקיד יושב-ראש אגודת "פטווה" לעידוד עליית אנשי מקצוע.
בשנת 1949 עלה לישראל ומונה כמנהל המשרד לקליטה ולשיקום של אנשי מח"ל מאנגליה,
בשיתוף עם משרד הביטחון.
בשנת 1950 ערך את התרגום האנגלי של ספר החוקים, שיצא לאור מטעם משרד המשפטים בשם:
Laws Of The State Of Israel.
בין השנים 1950-1951 עבד בהנהלה הראשית של בנק לאומי לישראל בתל אביב, בחברה
לנאמנות של הבנק.
בשנת 1951 עבר את הבחינות בחוקי ישראל והוסמך כעורך דין.
בין השנים 1955-1958 הרצה בקורסים על חוק ומשפט עירוני שהתנהלו למען פקידיה של עיריית תל אביב-יפו.
כיהן כיושב-ראש בוועדה העירונית להצעת תיקונים בפקודת בניין ערים ובוועדה העירונית לארכיונים.
בשנת 1958 מונה כשופט בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.
משנת 1959 ואילך היה חבר בוועדת הנאמנים של קרן ההלוואות והמשכנתאות בתל-אביב.
בין השנים 1961-1963 עסק כמרצה על חוקי הבנייה בבית הספר לטכנאים.
בשנת 1976 מונה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
ביום 26/10/1982 פרש לגימלה.
בין השנים 1982-1984 כיהן בתפקיד יושב-ראש ועדת השחרורים לפי חוק העונשין, בתפקיד
יושב-ראש נוסף בוועדת ערר לפי חוק הנכים, בתפקיד יושב-ראש נוסף בוועדות ערר לפי חוק
נכי רדיפות הנאצים, ובתפקיד יושב-ראש בית הדין לתביעות כלליות על פי פקודת
הפיצויים.
נפטר ביום 29/12/2002.
בגיל 3 עבר לאנגליה שם חונך וגדל, למד בבית ספר עממי ובבית ספר תיכון בלונדון.
בשנת 1936 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה בלונדון.
במשך חמש שנים התמחה במשרד עורכי דין בלונדון, ולאחר מלחמת העולם השנייה עבר את
בחינות ההסכמה כ Solicitor באנגליה.
בין השנים 1934-1938 שימש בתפקיד יושב-ראש חוג דוברי עברית בלונדון, בתפקיד חבר
ההנהלה באגודת הסטודנטים הציונים באנגליה ותיפקד כחבר ההנהלה ומנהל המחלקה העברית
בהסתדרות הנוער הציוני באנגליה. כן כיהן כחבר ההנהלה בתנועת הנוער "הבונים"
באנגליה, כעורך עיתון "הבונים" וכמנהל מחלקת הנוער והחינוך של הקרן הקיימת
לישראל באנגליה.
בשנת 1939 מונה כחבר ועדת החינוך של הפדרציה הציונית בבריטניה, ייסד את הספריה
היהודית בצפון מערב לונדון ועסק בהוראת השפה העברית בבית הספר הגבוה בברייטון.
בין השנים 1940-1946 שירת בצבא הבריטי באנגליה, בצרפת, בבלגיה, בהולנד ובגרמניה.
בין השנים 1946-1949 עסק בעריכת דין באופן עצמאי בלונדון.
בשנת 1949 כיהן בתפקיד יושב-ראש אגודת "פטווה" לעידוד עליית אנשי מקצוע.
בשנת 1949 עלה לישראל ומונה כמנהל המשרד לקליטה ולשיקום של אנשי מח"ל מאנגליה,
בשיתוף עם משרד הביטחון.
בשנת 1950 ערך את התרגום האנגלי של ספר החוקים, שיצא לאור מטעם משרד המשפטים בשם:
Laws Of The State Of Israel.
בין השנים 1950-1951 עבד בהנהלה הראשית של בנק לאומי לישראל בתל אביב, בחברה
לנאמנות של הבנק.
בשנת 1951 עבר את הבחינות בחוקי ישראל והוסמך כעורך דין.
בין השנים 1955-1958 הרצה בקורסים על חוק ומשפט עירוני שהתנהלו למען פקידיה של עיריית תל אביב-יפו.
כיהן כיושב-ראש בוועדה העירונית להצעת תיקונים בפקודת בניין ערים ובוועדה העירונית לארכיונים.
בשנת 1958 מונה כשופט בבית משפט השלום בתל אביב-יפו.
משנת 1959 ואילך היה חבר בוועדת הנאמנים של קרן ההלוואות והמשכנתאות בתל-אביב.
בין השנים 1961-1963 עסק כמרצה על חוקי הבנייה בבית הספר לטכנאים.
בשנת 1976 מונה כשופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.
ביום 26/10/1982 פרש לגימלה.
בין השנים 1982-1984 כיהן בתפקיד יושב-ראש ועדת השחרורים לפי חוק העונשין, בתפקיד
יושב-ראש נוסף בוועדת ערר לפי חוק הנכים, בתפקיד יושב-ראש נוסף בוועדות ערר לפי חוק
נכי רדיפות הנאצים, ובתפקיד יושב-ראש בית הדין לתביעות כלליות על פי פקודת
הפיצויים.
נפטר ביום 29/12/2002.
הכרת העובדות בתיק
- / 5
בקיאות בדין הרלוונטי
- / 5
ניהול הדיון ביעילות
- / 5
יחס נאות לעדים
- / 5
מאפשר חקירת עדים נאותה
- / 5
יחס נאות לעו"ד
- / 5
ניסיונו לפשר בהתאם לנסיבות
- / 5
הערכה כללית
- / 5
יחס נאות אל בעלי הדין
- / 5
הקפדה על התנהלות מכובדת באולם
- / 5
הירשם כמנוי
0 משובים
הוותיק ביותר