נולד בקרקוב, פולין בשנת 1910.
את ההשכלה התכונית קיבל בגמנסיה העברית בקרקוב.
בשנים 1929-1933 למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה היגילוניה בקרקוב.
בשנת 1933 הוסמך במשפטים והחל לעסוק בעריכת דין.
1936 קיבל תואר דוקטור למשפטים על סמך המחקר המדעי על הנושא "המנדט הא"י של חבר
הלאומים".
בשנות מלחמת העולם השנייה שירת בשירות צבאות בנות הברית בדרגת קצין.
עלה לארץ ישראל בשנת 1943.
משנת 1947 עד קום המדינה עבד בלשכה הראשית של הקרן הקיימת לישראל ס.מנהל המדור
להצלת רכוש יהודי בגולה.
1948 עבד בשירות המדינה כמזכיר כללי במשרד לנפגעי המלחמה וכעבור שנה הוזמן לעבור
למשרד רוה"מ כעוזר ראשי לסגן מזכיר הממשלה.
בשנת 1951 עמד בהצלחה בבחינות לעו"ד מחו"ל.
בשנת 1952 עבר למשרד המשפטים וכיהן כפרקליט נפת השפלה.
בשנת 1958 מונה לכהונת שופט שלום פ"ת וכפר סבא.
ביום 01/05/1980 פרש לגימלה מבית משפט שלום מחוז ת"א.